כשהבלוגרית חן היתה בת 14 היא יצאה לבלות עם חברותיה בבריכה. חבורת נערים בני 18 הציקה להן כל היום, אבל כשאחד מהם תקף אותה - חן הפגינה אסרטיביות מופלאה, והכאיבה לו. הוא התנצל בפניה, ונראה שלמד את הלקח. והיא ממש לא מתביישת, להיפך – אין לה שום צורך להיות אנונימית.
קראתי הרבה פוסטים בבלוג והרגשתי שהגיע הזמן שגם אני אשתף במקרה שקרה לי, למרות שהוא מתגמד לעומת המקרים האחרים.
לפני שנתיים בערך, כשהייתי בת 14, החלטתי ללכת לבריכה עם שתי חברות טובות שלי. הגענו למקום והוא היה ריק לחלוטין, מלבד חבורה של בנים, בערך בני 18. לאורך כל היום הבנים הציקו לנו - עקבו אחרינו, צילמו אותנו במצלמה, ורק ניסינו להתחמק מהם. באיזשהו שלב עלינו למגלשות. החברות שלי כבר גלשו למטה ונשארתי אחרונה, כשחבורת הבנים עולה במדרגות למעלה, בדרך למגלשות בעקבותיי.
נכנסתי מהר למגלשה, רוצה כבר להתרחק מהם. האחראי על המגלשות לא שם לב שאחד הבנים נכנס מיד אחרי. כאן אני חייבת לציין שהמגלשה ארוכה מאוד, לוקח יותר מחמש דקות להגיע למטה. אחרי דקה בערך, של גלישה במגלשה, הרגשתי את אחד הבנים מאחורי. הגענו לקטע ללא מים במגלשה, והתנועה הייתה איטית. בטח נראיתי לו מטרה נוחה. קטנטונת, עדינה. איזה מזל שאני רק נראית כך.
הוא ניסה לחבק אותי וכרך את רגליו מסביבי. ידעתי שאם לא אעשה משהו קיצוני - מי יודע מה הוא יכול לעשות לי שם, הבריכה ריקה מאנשים והאחראי על המגלשות שקוע לו בעולמו. הוא נצמד אלי חזק יותר ולחש לי משהו. נחנקתי ולא יכולתי לנשום. הכנסתי לו מרפק לביצים, וגלשתי בשיא המהירות למטה. את הקללות החנוקות שלו שמעתי כל הדרך למטה.
כשרציתי לצאת מהבריכה, אותו אחד ניגש אלי. הוא ביקש סליחה. ירקתי ליד הרגליים שלו ועשיתי תנועה מגונה. אני לא חושבת שהוא יסתכן ויגע שוב במישהי בניגוד לרצונה. הכאבתי לו מאוד. אני כל כך שמחה שהכאבתי לו. אף אחד לא יכפה את עצמו עלי, ומי שיעז – ישלם.
הודעה:
החל מהיום (או מחר) - אפרסם גם סיפורים שעלו בבלוג "אל תגעו בי!". לשתינו - אנסטס ואני, אין כוונה להתחרות זו בזו ואנו משתפות פעולה. אני לא יודעת מה בדיוק ההבדל בין שני הבלוגים הדומים להפליא, למעט העובדה שאני דווקא מאד מעוניינת שיגעו בי - אבל לא בכפיה. אבל mybody כבר ותיק ומוכר יותר - ואשמח להעלות לכאן גם את הסיפורים שהיא מעלה, בתוספת קרדיט כמובן. העלאת הסיפורים מבלוגה תתרחש בהפרש של מספר שעות כדי לא לפגוע בסיפורים שעולים כאן, כשהמטרה היא בעיקר להכניס לסטטיסטיקה המפוארת שכבר נמצאת כאן גם את הסיפורים שמגיעים אליה, כדי שיהיה מסד נתונים אחיד. זה לא יפגע בקצב העלאת הסיפורים של הבלוג הזה, שעומד כרגע על הפרש של שבועיים בערך מיום קבלת הסיפור - זאת תהיה רק תוספת. את הסיפורים מבלוגה אעלה החל מהראשון שבהם.
תוספת לרשימות, באדיבות LLB: שליש מהפסיכולוגים: המטופל שלי נוצל מינית ע"י מטפל.
לסיפורים (נא לא לשכח כינוי):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
