NA הוטרדה, הותקפה והובכה מינית על ידי הדוד שלה.
הפעם הראשונה הייתה כשהייתי ממש קטנה. אחי ודודי, נקרא לו א', שיחקו משהו ואני סתם הייתי שם ושכבתי על הבטן... א' פתאום קפץ עלי והתחיל לזוז עם האגן בעוד שאחי צוחק מהצד... היינו קטנים... למרות ההפרש של שלוש השנים בינינו, שכחתי מזה... לא הסתדרתי איתו במיוחד... הוא היה תמיד מעליב אותי ומקניט אותי בכל הזדמנות...
כשהייתי בת 15 ישנתי במרתף, ושם הוא תמיד היה משחק במחשב... לפתע הוא בא אלי ואמר לי לקום, כי אמא שלי קוראת לי... לא קמתי, בכוונה. אז הוא קפץ עלי והתחיל "לדגדג אותי", הוא המשיך עם היד שלו לעבר החזה שלי והרגשתי אותו זז שוב... אני כאילו ישנתי... אמרתי לו "בסדר בסדר, לך ממני, קום...". הייתי חצי ישנה, הכל היה מעורפל, אפילו צחקתי לכמה שניות מהדגדוגים. הוא המשיך והיה לו מבט מבסוט על הפנים ובסוף קם ממני... אולי נבהל מעצמו... מאז איך שמעירים אותי ואני רואה אותו בסביבה - אני ישר קמה והולכת.
יום אחד הוא בא אלי באמצע הלילה וביקש ממני לפתוח את המיטה שלי (בחדר אחר). הוא אמר שהחדר שלו מבולגן והוא יישן פה איתי... נתתי לו לישון למעלה ופתחתי את המיטה ולא הרמתי אותה בכוונה... אני נשארתי למטה. בבוקר הרגשתי את היד שלו מנסה להסיט את השמיכה כי היא הסתירה לו את הנוף (החזה שלי). לא זזתי... לא הבנתי בדיוק מה הוא עושה, חשבתי שאני חולמת. אחרי זה עשיתי קצת רעשים, הוא מלמל משהו ואני יצאתי משם... מאז הוא העיר אותי פעם נוספת כדי שאעזור לו לסדר את החדר, ואז הציע לי לישון איתו. אני אף פעם לא מסכימה ולא הלכנו לשם כבר הרבה זמן...
פעם הוא זרק איזו יציאה לאמא שלי על זה שנהפכתי לשרמוטה קטנה, בדיוק כשהייתי בדרך לצאת מהבית. אמא שלי צחקה. זרמתי איתו, וכשהוא שאל אותי לאן אני יוצאת אמרתי שאני הולכת לצומת... שלא יזלזל כי כל עבודה מכבדת את בעליה... באירוע אחר הוא החמיא לבת דודה שלי, בת ה-14, והיא באה אלי כולה מתלהבת... אמרתי לה שתתפוס ממנו מרחק, ואני שמחה שמבחינה טכנית היא מאד רחוקה ממנו...
מאז הפעם הזאת שבה הוא רכן מעלי ודגדג אותי, לא עשיתי מזה עניין... סיפרתי את זה לחברה טובה שלי בקטע של "דרך אגב, גם אני חלק מהסטטיסטיקות...". היא ממש התחרפנה ואני התחלתי להיזכר בכל המקרים הקטנים האלה ושסיפרתי לה גם אותם. היא ממש נבהלה בשבילי... אחרי שקראתי את כל הסיפורים פה הבנתי שמשהו באמת לא בסדר, שאולי גם אני צריכה לספר...
נוספו לרשימות:
בגידת השוביניסטיות.
חיימיקו חרמניקו. איני חורצת את דינו של איש, אבל דבריו של מני מזוז, היועץ המשפטי, היו נאים בעיני. ניתן לבית המשפט לפסוק, אה?
שימו לב שזהו הפוסט הרביעי להיום! אנא קראו גם את שלושת הפוסטים הקודמים אם טרם עשיתם זאת. ושתהיה אחלה שנה!
לסיפורים (אנא ציינו ניק רצוי):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
