באסי יצא לבלות עם תיכוניסטים שהיו מבוגרים ממנו. הפרשי הגיל כנראה גרמו להם לאבד כלפיו את הכבוד כיצור אנושי, ובנוסף לשאר ההצקות - הם גם הציקו לו, מינית.
אני לומד בחטיבת הביניים, אבל יש לי הרבה חברים מהתיכון. ערב יום שישי אחד, תכננתי לצאת עם ידידה אחת למרכז העיר
- אבל המשפחה שלה מסורתית, ולא היה לי כוח לחכות לסוף הקידוש (וגם אחי אמר לי שהרבה יותר שווה לצאת עם החבר'ה מהתיכון). אז המצאתי לה תירוץ, ויצאתי למקום הפגישה של התיכוניסטים. אני מאוד אצטער על זה אחר כך. הגעתי ב-10 דקות איחור, רק בשביל לגלות שהם במקום אחר לגמרי. חשבתי שהערב נגמר, אך בדרכי הביתה פגשתי ילדים מהכיתה שלי ותכננתי לבלות איתם את השארית הערב. את השעה הקרובה בילינו בצחוקים, כמו שתלמידי חטיבות ביניים עושים. לא שמתי לב אפילו שכמה חבריי מהתיכון עוברים ליד. דאז - חשבתי שזה היה מזל שהם הבחינו בי, עכשיו אני כבר לא כל כך בטוח. בכל אופן, הם הבחינו בי והזמינו אותי לבוא איתם. בגלל שחשבתי שלא יהיה אף אחד במקום אליו הם התכוונו ללכת, הלכתי איתם, בחושבי שאחזור כמה דקות לאחר מכן לחבריי מהכיתה. את שארית הערב ביליתי איתם, בעודי סובל הצקות שקשורות לכל נושא - הגיל שלי, חוסר הידע שלי ברוק (סגנון שאף פעם לא אהבתי) והתפתחותי המינית. אבל זה בערך מה שמצפים כשאתה תלמיד חטיבה שיוצא עם תיכוניסטים, נכון?...
על כל פנים, החלק הלא נעים הגיע לקראת הסוף. התחלנו לשחק אמת או חובה, והמשחק תפס אותי לא מוכן. אני רגיל למשימות טיפשיות בסגנון "תצעק קוקוריקו", בזמן שהם רגילים למשימות סוטות במיוחד בסגנון "תתנשק צרפתית". כמובן, הוציאו את הנרגילה (שאני לא עישנתי) וכולם, גם אני קצת, נכנסו לאווירה של סוטול. זה הגיע כאשר המשימה שלי הייתה "לנשק את הלחי השמאלית של א'" (שם בדוי). אני כמובן סירבתי. אך א', כנראה בהשפעת הנרגילה, החליט לא לוותר. בתיאום עם עוד ילד אחד, שניהם חשפו ישבנים וחיככו אותם בי.
אחרי המעשה הרגשתי צורך עז לבכות. קמתי מהשולחן והתכוונתי ללכת הביתה. אך א' תפס אותי במעלית, הצטער וניסה לחשוף את עצמו עוד פעם (הפעם ב"צחוק"). הוא ניסה לשכנע אותי לחזור והתייחס אליי כמו אל ילד בן 5 שבוכה על כל דבר. חזרתי, בגלל שהוא באמת גרם לי להרגיש ככה. עכשיו אני יודע שהייתי צריך לסרב ולא להסתובב איתם מלכתחילה. אני לא מסתובב יותר עם החבורה הזאת, ובמיוחד לא עם א'. עד היום כולם מתייחסים אליי כאל ילד קפריזי במיוחד, ואליו - כאל אליל הבדיחות.
(אני מבין שרוב אלו שכתבו לכאן חוו משהו הרבה יותר גרוע. אבל בשבילי, אחד שלא חווה אף מקרה של הטרדה מינית כל חייו - זה פשוט הלם. למרות שזה קרה לפני די הרבה זמן, קשה לי לחשוב על האירוע ואני פוחד להיפגש שוב עם א'. אולי במובן הזה - זוהי כן הטרדה).
וגם: קראו בבקשה את הפוסט הזה.
לסיפורים (אנא ציינו ניק רצוי):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
