mybody

בן דודה של אלמונית הגן עליה מפני החבר הלהוט והאלים שלה, אבל אז תקף אותה מינית בעצמו (תגובה שפורסמה כאן)

אני חושבת שהכי כואב זה לחוות את זה מאנשים שאתה מכיר וסומך עליהם...

לפני שנה הכרתי את י’. בהתחלה כשרק הכרתי אותו נדלקתי עליו כי הוא היה גדול ממני בשנתיים וכולן רצו אותו. הייתה לו חברה מהשכבה שלי, שיום אחד פשוט נפרדה ממנו ולא הסתובבה יותר עם החבורה שלו (מאוחר יותר רק הבנתי למה). ביום שהם נפרדו נפגשנו במרכז, יצאנו עוד באותו הערב. התנשקנו, כל כך רציתי אותו שהייתי קלה מדי להשגה. כל פעם הוא רוצה עוד ועוד, זה אף פעם לא הספיק לו. באחת הפעמים כבר נכנעתי ועשיתי לו ביד. בכיתי והתחרטתי על זה הרבה זמן אחרי... ובן דוד שלי תמיד הגן עלי, הוא היה חבר שלו... ואמר לו שזה לא מתאים לי ושיוריד את הקצב כי אני בסך הכל בכתה ט’. הוא הפסיק והתרחק ממני, אמר לי שהוא נפגע, שאם יש לי משהו להגיד לו שאני אבוא אליו. באתי לדבר איתו, התחנפתי אליו, נישקתי אותו כמו מטומטמת, הייתי כמו הכלבה שלו. אחרי שהוא הסכים "לסלוח" לי, חזרנו לקשר.

באחד הימים יצאנו וראיתי אותו מתחרמן על מישהי כל הערב. פחדתי ממנו אז לא אמרתי כלום. למחרת עשיתי לו דווקא, בשביל שהוא יקנא, וישבתי ליד מישהו. הוא בא והתחיל לצרוח עלי שאני שרמוטה מוצצת וזונה, שאם לא הייתי חברה שלו אז אף אחד לא היה שם עלי. אחרי כמה דקות שהוא עמד וצרח עלי מול כולם, הוא נתן לי סטירה. כולם הסתכלו ולא אמרו כלום, כמעט כולם שם היו חברים שלו והוא צדק - אם לא הייתי חברה שלו אז כנראה שאף אחד לא היה שם עלי. לא סיפרתי על זה לאף אחד אבל אנשים שהיו שם דאגו לספר לבן דוד שלי. הוא ראה אותו והרביץ לו, מאז לא פגשתי אותו.

כמה ימים אחר כך בן דוד שלי בא אלינו (ההורים שלנו ודודים שלי יצאו עם אחותי הקטנה והילדים הקטנים שלהם). נשארנו לבד. ישבנו בסלון וראינו טלוויזיה והוא אמר שהוא טיפל ב-י’ ושאני לא אדאג. פתאום, הוא נשכב עלי. הוא אמר ש-י’ כבר לא בעסק אז מה זה משנה. בהתחלה הייתי בטוחה שהוא צוחק, הוא בן אדם כזה... אחרי חמש דקות שקלטתי שהוא לא סתם מלטף אותי ומנשק אותי בכל הגוף, התחלתי לצרוח וניסיתי לזוז. הוא נתן לי סטירות כל הזמן, צרח שאני במילא שרמוטה בת זונה ושאם ירדתי ל-י’ אני יכולה לרדת גם לו. ככה שעה. בסוף ירדתי לו. הוא החזיק אותי, אני אפילו לא יכולה לתאר את ההרגשה. סיימנו והוא שאל בטבעיות "בא לך ללכת להיפגש עם כולם"? אמרתי לו שלא באדישות, אז הוא קם והלך. ישבתי שם ובכיתי בערך שעתיים עד שהם חזרו ונכנסתי להתקלח ויצאתי.

אני לא מדברת עם הבן דוד הזה מאז שזה קרה שזה בערך לפני חצי שנה. בקשר ל-י’, לא משנה כמה הוא התנצל - לא סלחתי לו, גם כי הוא ניצל אותי והשפיל אותי מול כולם, וגם כי הסטירה הזאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שנתתי למישהו להרים עלי יד. כנראה שהשתניתי לגמרי, זה מה שאומר כל מי שמכיר אותי, או לפחות חושב שהוא מכיר אותי. הנשיקה הראשונה שלי הייתה עם בן אדם שניצל אותי והרביץ לי. הפעם הראשונה שירדתי למישהו, הייתה לבן דוד שלי. הפעם הראשונה שעשיתי למישהו ביד היתה לבן אדם שהסתבר אחר כך שכל יום מישהי אחרת עשתה לו ביד (גם בזמן שהוא נתן לי להאמין שבאמת יש בינינו קשר). כנראה שהייתי תמימה מדי וחלשה.

אני מודעת לכך שעכשיו תגיבו שזאת אשמתי שהסתבכתי איתם, אני מודעת לזה. אני מאשימה את עצמי כל יום, למרות שאני רוצה להאמין שזה י’ זה שהתקרב אלי אני התחלתי להסתובב עם החברים שלו כי רציתי לתפוס פוזה ולהגיד שהם ידידים שלי. אני הייתי פחדנית וויתרתי, אבל אתן אל תעשו את זה. אל תניחו למישהו להרים עליכם יד.

פורסם גם בנענע.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]