א' הופשטה בבריכה על יד שני בנים מהשכבה שלה.
כן, גם אני עברתי תקיפה מינית בחיים. התגברתי על זה, אבל אני עדיין לא מסוגלת לבטוח בבנים כמו פעם. עדיין יש לי את הקרירות הזאת אליהם ואני משתדלת לא להתקרב אליהם הרבה.
הכל קרה לפני שנה בערך, כשנסענו לטיול שנתי לבריכה. הייתי בבגד ים ביקיני, שמחה ומאושרת. נכנסתי לבריכה, החזקתי ועמדתי צמודה לקיר הבריכה על הגב לבריכה. עד שלפתע הרגשתי יד תופסת את הבגד ים התחתון שלי ומושכת בכח למטה. זה היו שני הבנים הבני **** מהשכבה שצחקו בקול רם כדי שכולם ישמעו איך הורידו לי את הבגד ים.
לפני שהשאר הספיקו לראות, העליתי מהר את הבגד ים, קראתי להם "סתומים" והתרחקתי עם הרגשה נוראה, כאילו חוללתי או משהו. הייתי נורא מבויישת מכך שמישהו עשה לי את זה. עברו לי תמונות זוועתיות בראש איך הורי המסורתיים היו מגיבים, ומה אם החבר שלי היה מגלה את זה. בזמן שחשבתי לי על זה בצד השני של הבריכה, שוב הרגשתי יד תופסת ומושכת את הבגד ים, ובפעם השניה הילדים המ**** האלה עשו לי את זה, והפעם החבר שלי היה בסביבה. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, והוא לא עשה כלום! אני כבר הייתי על סף דמעות, בזמן ששני המפגרים התגלגלו מצחוק וצעקו בקול שראו לי.
לא אמרתי על זה לאף אחד, אבל שבועות אחרי זה לא יכולתי להסתכל לאף אחד בעיניים. אחרי איזה שבועיים ראיתי את אחד הילדים הסתומים האלה והוא צעק לי מרחוק "התחת שלך נורא יפה א'!" ושוב צחק. החלו לרדת לי דמעות ממש באמצע הרחוב, הסתובבתי ובמקום ללכת הביתה הלכתי לאן שעיני רואות, העיקר לא להסתכל לאנשים בעיניים.
עד עכשיו אני תוהה עם הייתי צריכה לספר להורים או לא. פחדתי שהם יאשימו אותי, שאבא שלי ירביץ לי או משהו (כן, יש לו את זה לפעמים, הוא בטיפולים. יש לו איזה מחלה נפשית שהוא משתגע ויכול להכות כל אחד, אז אין מה להאשים אותו). עכשיו עברתי דירה והרבה יותר קל לי, אני אפילו כבר לא מרגישה רע מזה, אבל... עמוק עמוק בלב עדיין אני זוכרת את ההשפלה ואת הדיכאון הנורא מהזבלים האלה שאין להם אלוהים.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
