אני מתגעגעת אלייך.
אני מתגעגעת לשיחות איתך.
לשיעורי חינוך איתך.
לימדת אותי הכל.
על החיים,על עצמי, על הסביבה.
בזמן האחרון יוצא לי לחשוב עלייה המון.
אני חושבת שרק עכשיו אני מעריכה אותה.
רק עכשיו אני מעריכה כמה היא עשתה בשבילי...בשביל הכיתה שלנו.
כמה היא עזרה לי,כמה היא לימדה אותי.
אני חושבת שאף אחד בכלל לא מסוגל להבין.
אולי יהיו כאלו שיחשבו שאני מפגרת.
אבל על הזין שלי כולכם.
אני מתגעגעת למורה הזאת.
היא הבן אדם הכי מושלם וחכם שהכרתי בחיים שלי.
והכי עצוב,שבחיים לא יהיה לי את האומץ להתקשר אליה ולהגיד לה:סיגל,אני מתגעגעת אלייך.."
"תודה" אחת בחיים לא תספיק. גם לא אלף וגם לא מיליון.
סיגל,אני אוהבת אותך.
"לאט לאט גילית עוד ועוד מהכוחות שלך,ויש לך-עמיתי-כוחות עצומים:
הכוח לסלוח,לאהוב,לדבוק בערכים,לבחור חברים,להשקיע בלימודים,להתמודד מול קשיים ולנצח פחדים.
אני עושה רע רק לעצמי.אני נכנעת לחולשות שלי במקום להתמודד איתן.וזה לא יקרה.
יש לי את הכוח להתמודד מול קשיים.אני אתמודד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
