LIFE AS I KNOW IT
בלוג על הכל, חיים, אנשים, אהבה,שנאה, מוות,אכזבה, כל מה שרע לי וטוב לי... |
| 5/2007
חומצתי
הקנאה הזאת היא דבר ששורף אותך מבפנים, כשאתה יודע שיש לך במה להסתפק, אבל מישהו אחר הצליח משהו שאתה לא. זה הורג אותך לאט לאט מבפנים, אתה נלחם בזה, מנסה כלכך להילחם אבל היצר הזה מסרב בתוקף להקשיב הוא מעכל אותך, אוכל אותך מבפנים, כמו חומצה. חומצה שחורכת, חומצה ששורפת, חומצה הרסנית. זהו, מהיום אני שמחה מהיום אני מפסיקה. זה אף פעם לא עובד. לרצות יותר, השאיפה המזעזעת הזאת לשלמות, כאשר כל דחייה הכי קטנה צורבת עוד צלקת על קנבס החיים העדין שלי, שנפצע כלכך מהר. כל כתם כזה שורף עוד חלק, עוד שביב של ביטחון עצמי, עד שבקושי נשאר, ובשביל להאחז במה שנשאר אני מפסיקה לנסות, שכישלון לא יכלה לי את המעט שנשאר. עצוב לי עם המצב, זה מצב נוראי. כאשר האושר נראה אלפי שנות אור רחוק ממני, אבל אני כלכך משתוקקת להגיע אליו. ואני יודעת שיש לי עוד כלכך הרבה לחיות, עוד כלכך הרבה להגשים. ואני מתפללת שיום אחד יהיה לי את הכוח לסלק את השאיפה לשלמות, אבל בעיקר, לסלק את הקנאה הזאת, את החומצה הרעילה הזאת, שכואבת, פוגעת ושוב שורפת. בתקווה למחר יותר טוב, אבל עוד יותר להיום יותר טוב, לכרגע. תהליך לשיפור עצמי הוא תהליך ארוך ומייגע. אני יודעת. אבל אני בדרך וכמו שאומרים, הכרה היא השלב הראשון בדרך להחלמה.
| |
| כינוי:
בת: 33
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
