אני מרגישה שסוף סוף , חודש וחצי אחרי , ההרגשה השתפרה .זה כנראה הזמן שעבר,
או אולי שיחרור הכעס הזה . או הכל ביחד ...
זה לא שזה נעלם מהמחשבות שלי, מהרגשות, אבל זה פחות כואב .
יש בי את הפחד שאפסיק להרגיש , נהייתי נורא אדישה לזה . לרגשות האלו.
נסגרתי .
או שאולי זה עד שיגיע משהו טוב יותר .
אני מקווה ...
אני חייבת להגיד שאין כמו התקופה הזו , האביב .
המזג אויר, התחושה הזאת, פסח ... לא יודעת למה, זה עושה לי כ"כ טוב .
והחופש הזה שאני זקוקה לו כ"כ דווקא עכשיו אחרי תקופה קשה . ואני מאמינה שזה כבר בקרוב יהיה מאחוריי .
יש כמה תוכניות... נסיעות וכל מיני . ובעיקר לראות אנשים שחשובים לי (דור ועינת 3> )
חוץ מזה, גם לימודים . מתחיל לחץ רציני . עד עכשיו עשיתי 2 יחידות במחשבת ישראל, 2 בתקשורת, ו1 באנגלית .
אבל יש עוד הרבה לפנינו . ומקווה שילך טוב (:
אני בתקופה של זיכרונות , וסתם פתאום אני קולטת שמאז המסע עברו חודשיים!!
השינה באוהלים, לקום כל בוקר מוקדם , להיות עם חברים, לטייל , להיות עם אנשים מהשכבה שלא היינו איתם לפני. הסופ"ש בירושלים ...
כיף להיזכר וגם לא יצא לי לעלות תמונות אז קצת :]
מי שלא היה פשוט לא יבין ..
אבל חוויות חדשות לפנינו :]]
כמה כיף לכתוב פוסט קצת שמח אחרי תקופה כזו ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
