למה דברים קורים כפי שהם קורים זאת לא אדע ויש גם הרבה שאומרים שאין מה לחפש, או יותר טוב מזה אפילו - יש מה לחפש אבל לא עכשיו, בינתיים תעשו מה שאתם עושים הכי טוב ותחיו בבלגאנים ויותר מאוחר הכל יתחבר בקופסאות ויעביר איזה זץ שיחבר את הכל ויהפוך הכל להגיוני ונכון ואמיתי..
התנהגות של אנשים היא לא מובנת לי אני יודעת שרוב רובה הכועס והנעלב והרגיש הם תוצר לוואי ישיר של כל החומות שבנינו והדברים שאנחנו מנסים להסתיר מהסביבה כדי שחס וחלילה לא יראו כמה מכוערים אנחנו באמת (אני? מכוערת? הכי יפה שיש, גם מבחוץ וגם מבפנים המעיים שלי יפייפיים ויש לי אופי מצויין).
כל הבלאגנים התככים והסודות גורמים בעצם להתפרצויות של אגרסיות שקטות וקטנות שלאט לאט גדלות ונהיות גדולות ברמה שאי אפשר להתעלם והשלב הבא זה טיפול.
סתם נסחפתי.
בקיצור כל הרעיון שלי בקטע הזה למרות שאני מאד מבולבלת וקשה קצת לעקוב אחרי קו המחשבה כי הוא פתלתל רצח וכל הזמן באים דברים חדשים ונעלמים דברים קודמים זה בהחלט קשה ...
ושוב... בקיצור... כל הרעיון של הקטע הזה סוג של סיבה למה לכם להפסיק לפחד ממה שעומד לקרות, להפסיק לשים על עצמכם חומות שיסתירו את היופי והאופי האמיתי שלכם, אין שום סיבה לכך, שומדבר לא כזה גרוע, ואם כן - BLAME GOD, נולדנו בצלמו והכל, ואם יש מישהו מכוער בחיצוניותו ובנפשו כנראה שיש איזה פאק בייצור לא? צריך באמת לשאול לאן צריך להחזיר את הפגומים ולקבל חדשים? סתם סתם, כל אחד יפה בדרכו, אסור לשכוח. אבל אל תהיו יפי נפש גדולים מדיי זה גם סוג של תחפושת אין מצב שזה אמיתי.
נגיד,
אני ממש שונאת ג'וקים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: