נראה שהממשלה שמה לה לאחת המטרות החשובות שלה את נושא המשא ומתן עם הפלסטינים.

וקמו אז כל השרים וחברי הכנסת ואמרו לא לתנאים מקדימים.

וראו איזה פלא. ישראל נדרשה לבצע מחווה מסוכנת וכואבת במיוחד - שחרור טרוריסטים מסוכנים.

הפעם, בניגוד לעבר, לא מדובר בעיסקה. למזלנו, אין חייל חטוף, אין כל מידע שישראל ביקשה בתמורה.

הטרוריסטים מראים V, הרקטות נוחתות וכל העם "הפלסטיני" חוגג.

הפלסטינים כמו תמיד יוכלו לברוח מהמשא ומתן, כפי שהם עשו עד עכשיו, ולהנות משחרור אסירים נוספים, כי מתוכננות עוד פעימות בקרוב.

אין שום הצדקה למשא ומתן עם טרוריסטים, אין שום הצדקה לשחרור טרוריסטים - כל עוד אין תמורה.

אני נזכר במקרה של חטיפת נחשון וקסמן - ממשלת רבין סירבה לנהל משא ומתן עם מחבלים. החלטה נכונה ואמיצה. רבין שלח אז את הצבא לנסות ולשחרר

את וקסמן ואת התוצאות הקשות של הפעולה אנחנו כולנו יודעים.

למרות זה, אם הממשלות לאחר מכן היו מקבלות כעיקרון את ההחלטה לא לנהל שום משא ומתן עם הטרור, זה היה יכול להיות להיטיב עם המצב בהרבה.

המחבלים לא היו ממהרים לבצע פעולות כאלה ואחרות כי היו יודעים שישראל לא תיכנע לסחטנות.