החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים

היי לכולם,

בואו נתחיל את הבוקר עם חמשיר קטן ונחמד:

בוקר טוב עולם,

מה שלום כולם,

אני יורד מן הפסים,

אני כבר פסיכי אמיתי,

כמו כל הילדים!!!

ועכשיו ברצינות, אני מקווה שהחופש שלכם הרבה יותר כיף משלי, כי אני יצאתי רק כמה פעמים וכמה מסיבות(נראה לי 2), זה מה שהציל את החופש שלי עד עכשיו. אבל מן הרגע הזה נשאר לי חודש וכמה ימים עד לתחילת שנת הלימודים, ואין לי מושג מה אני הולך לעשות בזמן הזה, אז אם יש לכם הצעות בשבילי אני מקשיב. אם לומר את האמת אני קצת מתגעגע לביה"ס ולכל התלמידים, חסר לי בחיים את ההרגשה שיש מסביבך עוד 2000 תלמידים, חסר לי הרעש בכיתה, חסרות לי ההפסקות והכי חסר לי בנתיים "הדשא" שלנו, שבו כל החברים שלי ,האורטניקים, היו באים בכל הפסקה כדי לצחוק,לדבר,לפגוש אחד את השני, לאכול ולרדת על המורות שעיצבנו אותם בשיעור האחרון. בגלל זה אני חושב שאני פסיכי אמיתי, כי נראה לי שאני הילד היחיד שבאמת מתגעגע לביה"ס.

אבל עדיין יש בי את התקווה שאני אמצא לי מה לעשות בשאר החופש, והרגשת החסרון הזאת תשקוט מעט.

עד אז ביי ביי לכולם!!!