Reggea Troll Carry on, love is coming,
Love is coming to us all |
| 3/2010
וואו שוטטתי פה קצת והבנתי כמה זמן לא כתבתי. כל כך הרבה דברים קרו מאז הפעם האחרונה. ננסה לספור אירועים משמעותיים, לא בהכרח בסדר התרחשותם -
1. שירות לאומי. 2. אובדן מטאפורי של מישהי אהובה. 3. אובדן פיזי של מישהי אהובה. 4. יום הולדת 19 (שהוא לא באמת משמעותי אבל שווה ציון בכל אופן). 5. התחלת התעניינות במכללה. 6. סיום תיכון (פאק, פתאום בדקתי וראיתי שהפוסט האחרון היה שבועיים לפני הבגרות האחרונה)
ואם למנות דברים קטנים יותר, אני חושב שהפוסט האחרון היה לפני שידעתי מה זה אבו חסן, לפני ששתיתי פרנציסקנר בפעם הראשונה והתאהבתי, לפני שהכרתי את נעמה (לא זו מהרשימות בצד) ואת מירה ואת ירדן ואור ואת טל ובטח עוד הרבה אנשים שכנראה היו קצת פחות משמעותיים מבחינתי. אה ופאק, אני כרגע קולט שאפילו את אריאל לא הכרתי בפוסט האחרון. אריאל, תדמיין ש"היכרות עם אריאל" עבר לראש הרשימה למעלה אם אתה קורא פה.
אני כותב פה כרגע מתוך תחושת נוסטלגיה ומתוך תחושת אשמה קלה. הבלוג הזה מבחינתי הוא הכלב שאתה נוטש מחוץ לבית ואחרי שבוע מרגיש רע בקשר לזה. אין לי בו שום צורך, הכתיבה הסתמית פה הוחלפה בכתיבה יוצרת שמספקת לי פורקן גדול פי כמה.
ועדיין, יש משהו נחמד בלכתוב פה. אני לא מתיימר להמשיך זה, אולי מדיי פעם, ואולי לא.
ומה שמדהים, שלמרות שעבר כל כך הרבה זמן, דברים מסוימים פשוט לא השתנו.
| |
|