הכל חדש ונוצץ

ג'וקים פרפפפם ג'וקים פרפפפם הו אתן לך ג'וקים (במקור תותים)

איך איך אלוהים הצליח לברוא יצור ככ מגעיל.

אני מסתכלת על הדבר הקטן הזה, כלומר כמה שיגידו שהוא ענק הוא בעצם קטן ותוהה כמה גועל נפש יכול להיות בו. איך איך אלוהים הצליח לשים ככ הרבה גועל נפש בככ מעט חומר . גאוני. פשוט גאוני.

אני רואה ג'וק אני מתעלפת. לפעמים פוצחת בצווחות אימים נוכח הזוועה הזאת שאפילו לתאר אותה קצת ספציפית אני לא מסוגלת מחמת קבס צמרמורת גועל נפש ובחילה. אפילו מתמונה שלו בעיתון אני פוחדת. והוא אפילו לא מזיק. אולי קצת, אולי הוא מביא מחלות כמו חולדות אבל בניגוד לחולדות אי אפשר לעמוד על כסא גבוה ולצרוח כי הם עפים החולירות האלה.

טוב שיש לי 2 בנים. במקרה ש אבל היום אני יכולה גם להודות למזגן שבעקבותיו אני סוגרת חלונות ומונעת את פלישתו של הייצור המעופף הזה ותודה שמורה למדביר אבל אם אני לא בבית העסק יותר מסובך. מה קורה אם הוא בחדר המדרגות למשל אפילו בתור גוויה אני שוקלת אם לקרוא לעזרה או לעבור מעליו בריצה יותר מהירה משלו. אה כן הוא מת

2 מקרים זכורים לי מהתקלויות עם היצור הנאלח הזה.

האחד מחזיר אותי לדירת הסטודנטים המעופשת בו היה גר החבר שלי דאז, זה שהתחתנתי איתו אחכ. דירה שבפועל חלקתי איתו למרות שגרתי במקום אחר. היו שם מלא ג'וקים. מלא. כך למדנו יחד לבחינות כשכל פעם היה מופיע לו הגועל נפש מאין שהוא. פעם אחת חזרנו מבילוי. והיה שם אחד בחדר. החלונות היו פתוחים וניתן היה אז לשמוע אותי.

- תהרוג אותו  - אני צווחת - תהרוג אותו. אני רוצה לראות אותו מת, שוכב על הגב!!!!!!

מעניין מה היה קורה אילו היה עובר שם שוטר.

מקרה אחר פחות מצחיק

הייתי לבד בבית עם התינוק. הנקתי אותו ופתאום מופיע לו בחדר הדבר הנורא הזה. מה אני עושה? אין מי שיהרוג אותו, הבעל נמצא בעבודה בתורנות שבת, התינוק בידים והדבר הזה מתקרב ומתקרב ומתקרב... אפילו לקום אני לא יכולה. מה אני עושה? הרגשתי כמו נידונה למוות. למזלי היצור הזה זחל מתחת למיטה, כן זחל. כך ניצלתי ממוות והשתדלתי להתעלם מהזוהמה מתחתי בתקווה שהיא לא תצא בלילה ותטפס עלי.

ככה זה עם הגדולים

את הקטנים אני מחסלת לבד.

איזה מן נושא חם זה. במקום שמש ים בריכה טיולים מונדיאל אבטיח כוכב נולד הישרדות. איפה הספריי. יאק