הכל חדש ונוצץ

הפוסט הזה נכתב לבקשתה של קוראת המחשבות והבטחות חייבים לקיים.

מידי חודש בחדשו אני מקבלת ספר במתנה מידיעות ואפילו קראתי כמה מהם

1.

האי של סופיה

את הספר הזה התחלתי לקרוא וטרם סיימתי. אני רק בהתחלה. הכתיבה מעניינת והקריאה קולחת. הספר מתחיל כאשר אישה מחפשת את עברה. היא נוסעת לכרתים כאשר אמה סוף סוף מוכנה לחשוף את העבר בפניה ושולחת אותה אל חברתה שתספר לה. התיאור בו סבתה מועברת לאי המצורעים נוגע ללב.

2.

הצופן האלכסנרוני - וויל אדמס

ספר פעולה, יותר מתאים לו להיות סרט פעולה. הספר כתוב כמו פוסטים בישראבלוג וזה מקשה קצת לעקוב אחר העלילה. הסופר מקפיץ אותנו ממקום למקום ממצב למצב שלכאורה אין קשר ביניהם. נוקס בורח מחסן, למוחמד יש בת חולת סרטן, כולם בסופו של דבר מחפשים את הקבר של אלכסנדר מוקדון ונפגשים בסוף. העלילה  מתרחשת במצרים בין אלכסנדריה לסיני ומרחבי המדבר. הרבה דם.

3.

אני אנסטסיה - אלונה קמחי

את הספר הזה ממש התקשיתי לקרא. יכולתי לומר התחלתי ולא גמרתי כי גם אין צורך לגמור. הספר מורכב מחמישה סיפורים שונים, אני אנסטסיה הוא רק אחד מהם כך שאם לא קוראים את האחרים לא קורא כלום. כל הסיפורים מתמחים בביבים תל אביביים מדכאים ומיאשים. אני אנסטסיה מתאר התעללות בילדה של אב חורג ואמא לא מתפקדת, בסיפורים האחרים יש בחורה נבגדת, חולה איידס שחי עם בנזוג שלא יודע שנדבק ממנו, משהו אנכרוניסטי להפליא, חולת נפש שחיה בין ברלין ות"א בין העבר להווה, נא להצטייד בפרוזק לפני הקריאה.

4.

ימים יגידו, אנה - מירה מגן

הספר הזה נראה מבטיח אבל הוא לא מקיים. הוא מספר על ילד שנפגע בראשו אחרי שאחותו הנכה הרכיבה אותו על אופניים. מאחורי זה אין שום דבר. אין עלילה ואין תוכן. הסופרת מרבה להשתמש בתאורים ודימויים שונים כמו למשל מרוב תאים במוח יש אולי תא אחד שיזכור. כך היא מתארת את מצבו של החולה. זה נחמד אבל ממש חסר טעם