לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

החטא ושכרו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

פוסט מוחמץ ופרשת שבוע


הצאצא בשבת, ברגע של גילוי לב על הגן (לרוב כל מה שהוא מספר זה: הרבצתי לזה, נתתי מכה לזאתי, בכיתי "אמא אמא"): "לנח הצדיק היה חבר קוראים לו אברהם הצדיק. אברהם הצדיק היה עצוב מאד מאד". אבא מדובב: "למה?" - "כי לא היו לו חברים וגם כאב לו מאד הראש (כך במקור. לא רוצה לחשוב איך הגננת היתה מספרת להם את האמת המרה) והיה חם בחוץ. לבית של אברהם קראו אוהל והיו לו שלוש פתחות, כדי שהרבה אנשימים יוכלו להכנס". ואז? "פתאום באו שלושה אנשים וביקרו את אברהם והוא היה שמח". בשלב זה הפליג הצאצא אל עבר עולם שכולו מנופים מעופפים, פטישים ומברגים, וגם קצת סוכריות ושוקולד, ולא המשיך את הסיפור.

למאותגרים דוסית ביננו, השבת קראו בבתי הכנסת את פרשת וירא, שאכן, עוסקת גם בסיפור אברהם והמלאכים שבאים לבקרו. מעבר לסוגיות המטא-פיזיות שביסוד הסיפור (ממתי מלאכים אוכלים? ואיך בדיוק משתלבת עוגת סולת וחמאה עם בשר? ומה פתאום צריך שלושה מלאכים בתחפושת? ועוד שאלות מתחכמות), הרי שעניין אחד נראה לי ברור:

 

בחלוקת הרכוש שהיתה בין צאציו של אברהם, אנחנו אולי קיבלנו תורה, בחירה ועוד כמה דברים, אבל כנראה את הכנסת האורחים השארנו אצל הבני דודים. לא שהם מקבלים כל אחד: יש לי תחושה שאם היו מגיעים לאוהל שלהם כמה בחורים שונים - נניח, מתרוממים במובן הלא-מלאכי של המילה - התוצאה היתה לא מכניסת אורחים כלל.

 

אבל תודו, שאנחנו לא פותחים יותר את בתינו לכל מי שעובר, ושיום בשמש בלי עוברי אורח אינו נחשב אצלנו הפסד, אלא יום שקט שבו לא צריך לסדר את הסלון והמטבח.

 

הפוסט המלומד שכתבתי על מצעד הגאווה נמחק לי, יחד עם כל קישוריו. אז רק אתמצת: קראתי בעניין את האישה נטולת העקרונות (לינק לנינה. תאמינו לי שעשיתי אבל עכשיו אני עצל) והרגשתי שאני כמוה אבל קצת לא. אני מבין את הדואליות שביחס (לינק לאביעז כהן בNRG יהדות), וגם לא מבין את הכעס הגדול במתכונת שהוצעה טרם אסון חן-יונס. אני מוטרד מהשחיקה המוסרית שלנו שמוכנה להשתמש בילדים פלסטינאים מתים לתירוץ מתח פנימי שולי (אבל גם מבין את הצורך בפעולות ארטילריה מול האויב חסר המוסר בעזה).

 

בעיקר רציתי לגנות את התקשורת על כך שלקחה מיעוט של מיעוט של מיעוט שולי (המסיתים נגד המצעד היו פלג שולי של העדה החרדית שהיא בעצמה פלג קטן ביהדות החסידית שהיא רק חלק מהיהדות החרדית יחד עם הליטאים והספרדים - ראו אבישי בן חיים המעולה במוסף מעריב) המליכה אותו בראש התנגדות ועשתה "פרופיילינג" לחרדים ששורפים פחי אשפה וזורקים חיתולים. רציתי גם לכתוב על גולן יוכפז אתמול בלילה בשיחה עם הומו תורן, ועל חד צדדיות ועל עוד, אבל עכשיו, ממרומי יום ראשון, הכל נראה כבר פאסה. אני הולך להציל את העולם (בהזדמנות נכתוב) ומשאיר אתכם כאן, חצי תאוותכם בידכם, יחד עם כל עם ישראל. צ'ירס, ותשמרו על עצמכם.

נכתב על ידי חטא , 12/11/2006 13:45   בקטגוריות דת ומדינה, מגדר, מדינה, פרשת שבוע  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  חטא

בן: 51




הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחטא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חטא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)