life is crematory
החיים שורפים אותנו אבל אנחנו צריכים להתעורר ולקום מהאפר ולהתמודד עם כל הבעיות שלנו גם אם לפעמים אנחנו נחנקים וכבר לא יכולים לשאוף את העשן יותר צריך לעלות למעלה ולמעלה עד שמגיעים לאוויר הצח, הנקי והטהור. |
| 5/2007
)=
" ליבו של הארי הלם כל כך חזק עד שהוא התקשה להאמין כי איש אינו רואה אותו שם, משותק על ידי הכישוף של דמבלדור. אילו רק היה יכול לזוז, היה מכוון קללה מתחת לגלימה שלו-
" דראקו, עשה את זה או זוז הצידה ותן לנו-" צווחה האישה, אבל בדיוק באותו רגע נפתחה שוב דלת הגג בתנופה, ובפתח עמד סנייפ. הוא החזיק את שרביטו ביד אחת, ועיניו השחורות סקרו את המראה שלפניו: דמבלדור השמוט על הקיר, ארבעת אוכל המוות, ובהם איש הזאב הזועם, ומאלפוי.
"יש לנו בעיה סנייפ", אמר אמיקוס הגבשושי, שמבטו ושרביטו עוד כוונו כלפי דמבלדור. "הילד לא מצליח-"
אבל מישהו אחר כבר אמר את שמו של סנייפ, בלחש.
"סוורוס..."
הקול הזה הפחיד את הארי יותר מכל מה שעבר עליו באותו הערב. לראשונה, הוא שמע תחינה בקולו של דמבלדור.
סנייפ לא אמר דבר, רק צעד קדימה ודחף את מאלפוי הצידה בתנועה גסה.
שלושת אוכלי המוות נסוגו בלי התנגדות. אפילו איש הזאב נראה מבוהל.
סנייפ הביט בדמבלדור, ותווי פניו הקשים אמרו דחייה ותיעוב.
"סוורוס, אנא ממך..."
סנייפ הרים את שרביטו וכיוון אותו היישר אל דמבלדור.
"אבדה קדברה!"
סילון אור ירוק נורה מקצה שרביטו של סנייפ ופגע בדמבלדור ישירות בחזה. זעקת האימה של הארי לא בקעה מפיו. בדממה ובלי ניע, הוא נאלץ להביט בדמבלדור מועף באוויר, ואז הוא צנח באיטיות, כמו בובת סמרטוטים גדולה, מעל לקצה החומה ומחוץ לטווח הראיה."
כבר מזמן שרציתי לחלוק איתכם את הקטע הזה. אני אישית חושב שג'יי קיי רולינג היא יוצרת מדהימה. הכתיבה שלה מרתקת אותי וכבר שנים שאני קורא רק " הארי פוטר" ולא חושב אפילו על ספר אחר.
ג'יי קיי רולינג תעשי לי ילד!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
