life is crematory
החיים שורפים אותנו אבל אנחנו צריכים להתעורר ולקום מהאפר ולהתמודד עם כל הבעיות שלנו גם אם לפעמים אנחנו נחנקים וכבר לא יכולים לשאוף את העשן יותר צריך לעלות למעלה ולמעלה עד שמגיעים לאוויר הצח, הנקי והטהור. |
| 7/2007
לא מה שדימיינתי..
אני רוצה לחזור אחורה בזמן. לחזור לתחילת כיתה י'. כשהייתי מאושר ונטול דאגות. היו לי ציפיות מעצמי. תיכננתי שאני אעשה המון המון דברים ולא אאכזב אף אחד. בסוף שום דבר לא יצא לפועל. איכזבתי בעיקר את עצמי.
כרגע הצצתי שנה אחורה בדיוק בבלוג שלי. הפוסטים שלי היו מאושרים ושמחים. הצלחתי להצחיק את כל הסובבים אותי. היו לי מלא תגובות ורק חייכתי כל הזמן. עכשיו זה השתנה. הפוסטים שלי נהיו מדוכאים ואפלים. למרות שמבחינה חיצונית לא השתנתי. אני עדיין מנסה לשעשע את כולם, מנסה להצחיק.. והם צוחקים.. אבל עכשיו זה אחרת.
שמתי לב שהדרדרות החלה לקראת סוף שנת 2006. התחלתי לכתוב על ההברזות שלי. כתבתי על זה בצורה תמימה לחלוטין. לא ידעתי שזה יגדל לכאלה ממדים ויגרום לכאלה נזקים. כדור שלג שהתגלגל ולקח איתו כל מה שנשאר ממני. אוו ושכחתי, יש גם היא. אי אפשר בלי היא. אני עדיין רואה את התגובות שלה.. ועל הפנים שלי נמרח חיוך. אני יודע שהיא המשיכה הלאה. ואני שמח בשבילה.
אני מהאלה שדווקא כן מצטערים על טעויות עבר שלהם. רק תנו לי הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולתקן אותם. כל כך הרבה דברים היו שונים עכשיו.
סורי, לא יכול להמשיך את הפוסט הזה.. (= קשה לי להעלות את כל זה על כתב. אולי כשאתם קוראים את זה אז נראה לך שזה ממש קל לכתוב את זה.. אבל כבר הרבה זמן לא כתבתי כזה פוסט.. אולי אף פעם.. אני אחזור לכתוב פה כשהמצב ישתפר ותאמינו לי, מפה אפשר רק לעלות (=
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
