היי, אז היום קבלתי את הבגרות שלי הלכנו לבי''ס היה כל כך מרגש.! והציונים טובים ככה שזה בכלל נחמד. לראות את כולם להתעדכן אח תקופה מעולה התיכון .........
ושפתאום היה צלצול של בי''ס רציתי לרגע להזיל דמעה, החיים הטובים . ישבנו באודיטריום וכל כך כעיף שאפשר להתלחשש מבלי לחשוש לאיזה תלונה
אח החופש של חיי האזרחות ! - כבר אמרתי שאני מתה להתשחרר?!?!?
אתמול שתי חברות שלי מצהבא נסעו במיוחד מהצפון לראותי אני כלכך אוהבת אותן! מדהים איך שלאוכל חרא ולחיות בצורה כל כך אינטבסיבית עם בן אדם מקרב אותך אליו.
יש לי עכשיו בית ריק ההורים נסעו לחחו''ל הוצאתי מיוחדת החיים הטובים! כבר שכחתי מה זה לעשות מה שאתה רוצה בלי צבא וחרא על הראש.
אז כל הזמן באים אליי אנשים ויש רק בירה במקרר ומאנצ'יס חח אז הן באו אליי והלכנו למסיבה והיה כעיףףףףףףףףףףףףףףףף
עכשיו יום שישי ואני בבית .
למה ?מקדונדלס=קלקול קיבה מסתבר...
אז דן ( החבר חדש עם הסימן שאלה) היה אמור לישון אצלי . והוא התבאס רצח ואני אומרת לו בעדינות את כל התסמינים של קלקול קיבה מבלי לומר שזה קלקול קיבה חח זה היה מצחיק והוא עושה לי לא אכפת לי .. ממש רציתי לראותך ואומר את שמי. איך זה מעצים את ההרגשה שאומרים משפט ומשתמשים בשם שלך. תמיד הוא עושה את זה אני אוהבת את זה.
אז מיהו הבחור?
שרתנו ביחד. הכרנו בצבא. יצאנו איזה חודש אבל לא ממש השקעתי ובכלל לא הייתי בראש לקשר כי רק יצאתי מקשר. סתם העברתי את זהמן איתו ולא ממש הערכתי אותו וניתק הקשר שהוא השתחרר (אחרי איזה חודש וחצי שיצאנו , שסתם סיננתי הברזתי ממש כלבתי מצידי)
ואז בראש השנה יצא לי לחשוב עליו, אז שלחתי לו הודעה של עלאק ''חג שמח'' וזה הוביל לזה שהוא שאל אם בא לי להפגש
אמרתי שכן!
=]
אז הבחור גדול ממני ב3 שנים, מזל עקרב (בעייתי), יפה אמיתי , לומד באונברטיסה, עובד כחובש בטיולים, מתחיל ללמוד בישול , מנגן על גיטרה ,גיטרה בס ומפוחית, לפעמיים מופיע גם (איזה שווה!) ,הולך להופעות, מעשן ולא סיגריות, גר קרוב, טוטאלי לטוב ולרע, אימפוסלבי (ההפך ממני), זורם עם מה שהוא מרגיש (שוב ההפך... אני והמוח הדפוק שלי) ,רומנטי ,, -אני מנסה:) מה אני אעשה תמיד אני הגבר ביחסים, מיני עד מאוד ויודע בדיוק מה לעשות (אני בחיפוש אחר המיניות..ט\ומנסה לדעת), חכם, מעניין,מלא שאיפות ואמביציות, בחור לטעמי !
בקיצור
מאוד שונים בתפיסת חיים ,יש ויכוחים, יש משיכה, מעניין ומצחיק לנו נורא.
פונטציאל טוב
אם - - - הוא יהיה סבלני כי אני לוקחת הכל לאט אלט והוא ממהר ...
אם אני יותר אזרום
כל אחד יילך לקראת השני
נקבל את הפאקים כמו שצריך
ושאני לא אפחד כל כך ממחיובות ,אינטמיות (גבר או לא?:))
ושהוא ידרריך אותי מה לעשות ! -הוא זה שהיה בקשר שנתיים...
ואני ממש רוצה אותו שזה מעולה
אז היינו בזה שנפגשנו פגישה מעולה ,שכחתי כמה שהוא מקסים! ועכשיו שאני פנויה לקשר ובלי כל הצרות של הצבא שכבר פתרתי הולך ממש טוב
נפגשים הרבה אומנם לא בתדירות שהוא רוצה כי אני צריכה את החופש שלי , הקשר הוא מאוד פתוח ואמיתי שזה מצוין! אומרים הכל! אין דבר יותר נחמד מזה...=]
ואני ממש מקווה שיילך
וכמו בת טיפוסית שחושבת רחוק, הוא טס עוד עשרה חודשים...... אז מה נכון?=/
אה ולמה אנחנו עדים לא עשינו את השיחה של למה אנחנו לא חברים!?
הרי ברור שאנחנו ביחד ויוצאים רק אחד עם השני והקשר הולך לכיוון הרציני אז?... זה צריך לבוא ממני? תמיד הבת צריכה לומר ראשונה? אוף
אני ממש רוצה שנהיה חברים יהיה לי יותר קל ואני ארגיש יותר ביטחון שאני אדע שאנחנו חברים . מה לעשות ההגדרה משנה...
אז אנחנו יוצאים חודש אינטסבי
ותחזיקו לי אצבעות....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
