אני חושבת שהכותרת ממצה הרבה ממה שיש לי לאמר..
עבר עליי הרבה מאז הפוסט האחרון.
דברים שהייתי רוצה לכתוב (שלא אכפת לי לחלוק) ודברים שאני אכתוב אני אצטער עליהם..
ראשית,אני ולינור נפרדנו. זו הייתה החלטה הדדית, אחת הפרידות הכי טובות שהיו לי בחיים. אנחנו בקשר סדיר והכל בסדר. היא מאד חשובה לי ואני לרוב שומרת על קשר עם אקסים אז צפוי שזהו המצב :)
(ואם המצב לא היה ככה אז בטח הייתי מדוכאת גם בגלל זה אז תודה לאל שהיא פה גם למשענת).
היה לי ריב עם חברה. חברה הא? יש לי כ"כ הרבה לאמר על זה ועם זאת ממש מעט. חפרתי על זה לכ"כ הרבה אנשים.
אני חושבת שאין לה את הבלוג-ואם כן היא בטח מחקה ולא קוראת פה.
היא בעיקרון ביקשה נתק. מה שאני מתקשה להבין ולקבל.
היא תחסר לי,מאד...
אבל לפעמים אין מה לעשות-כנראה שההגדרות שלי לגבי עצמי עומדות להשתנות בגללה (שוב).
מהפעם האחרונה שהיה לי איתה בלגאן השתנתי. היא גרמה לי להשתנות. "גרמה". נאלצתי להשתנות אחרת-הייתי נמוגה.
יש כאלה שיגידו שאני מתנשאת יש כאלה שיגידו דעתנית אבל יודעים מה? זאת אני. take it or leave it.
בזמן האחרון אני חושבת שאני יותר מבינה את חשיבותם של חברים.
מי שחשוב לי יודע את זה-ומי שתוהה אז או שהוא לא חשוב מספיק או שלא הבהרתי מספיק עד כמה הוא חשוב לי (וזה קורה לפעמים ><)
העבודה לא משהו-הגעתי למסקנה שעם ישראל פשוט מעצבן. חסרי סבלנות וחופרים. אבל היי-ככה יש כסף לדלק.
בקרוב מועדי ב' ואחרי זה תעודות. אני מקווה שאני אקבל ציונים שתואמים את ההרגשה שלי (ואני מדברת על הרגשה טובה).
בתאכלס מגיע לי-אני משקיעה. קיצר רק הזמן יגיד.
משפט סיכום לפוסט?
אולי לפעמים יש קול ויש עונה אבל אם לא אולי השכל הישר ינצח.
או שזה תעתוע-ובמקרה כזה חבל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
All You Wanted
