Hell Is Better

חצי שנה עברה מהשנה,בעוד חצי שנה אני אסיים י"ב.

בעוד חצי שנה (ואולי קצת יותר) אהפוך ל"רכוש צבא ההגנה לישראל".

לא ברור לי איך עוד אני מתייחסת לזה.

עד עכשיו התייחסתי לעניין בקלילות ראש אבל כשהזמן עובר אני מרגישה שיפתח בפני עולם שאני לא מבינה ושיקח לי הרבה זמן להבין. אולי השינוי שיבוא עליי יהיה לטובה-ואולי לא.רק הזמן יגיד :)

כך או כך-הוא יבוא.

-

התעודה שלי הייתה לא מה שציפיתי-כי השקעתי הרבה מעצמי במחצית הזו.

ממוצע 82. תעודה הבאה צריכה להיות הרבה יותר טובה, והיא תיהיה כזו. אני חייבת את זה לעצמי,ואם לא התעודה אז ציוני ההגשה.

כנראה שאחרי שנה שעברה נתתי לעצמי לנוח קצת על עלי הדפנה-not anymore.

אז לכל אלה שלא מרוצים מהתעודה-בהצלחה במחצית הבאה

אני חושבת שאין לי הרבה לעדכן מעבר לזה.

אז פשוט שיהיה לכם סופ"ש נעים :)

ושורה אחרונה-

It's too late to aplogize.It's too late for you

בהחלט.

שמתי לב שלא התייחסתי למצב הקיים.

זה צפוי כי אני לא עדכנתי הרבה בחודשים האחרונים (ומתחיל רצף בינתיים) ועד כה לא התייחסתי למבצע "עופרת יצוקה" שבהחלט רצוי לתת גם לו מקום בבלוג.

בכל מקרה,כל מי שקור עיתונים או שומע חדשות יודע מה הולך בעזה.

בימים הראשונים הייתי דבקוה למסך-עכשיו אני שומעת עדכונים מדי פעם (כל כמה זמן מעבירה לערוץ 10 או ברדיו עם אמא באוטו).

לפני כן לא הצלחתי כ"כ לגבש דעה פוליטית,כלומר אם אני ימנית או שמאלנית. הגעתי למסקנה שאני ימנית, קשה לי להבין את השמאל.... זו גישה נאיבית מדי בעיני שבזכות הדמוקרטיה יש לה מקום אבל בעיקרון אני לא מסכימה איתה.

אבל כמו שוולטר אמר-אני לא מסכים עם הדעה שלך אבל אלחם עד מוות כדי שתביע אותה (הניסוח בטוח לא מדוייק אבל הרעיון הכללי מובן).

אם יחתמו עכשיו על הפסקת אש זה יהיה עצוב לדעתי. בעצם עצוב היא המילה הלא נכונה המילה הנכונה היא "מיותרת".

בעיקרון יהיה זמן לחמא"ס להתחמש ואז להתחיל הכל מחדש. אני לא מבינה למה מוכנים לזה (להפסקת אש חד צדדית).

אני בעד שיהיה שקט. 8 שנים זה מספיק...כל הקרובים לעניין יסכימו איתי-אסור שהמצב יחזור לקדמותו כי אחרת כל החיילים שנהרגו שמה ונפצעו שמה בעצם עשו זאת לשווא וזה בכלל יהיה נורא....

כך או כך-כמובן שאני בעד שלום השאלה היא מה המחיר שלו כי המחיר כבר נראה לי גבוה דיי והותר. החמא"ס מראים מה הצד הישראלי עושה אבל הם צריכים שיעור בהומניות-לבזוז מחוות הומניטריות שישראל מביאה לעזתים ולמכור לתושבים את האוכל והאספקה זה לא בדיוק "מה שטוב לעם".

אני בוטחת בצבא שלי-צה"ל אני מאחוריך,וכך גם המשפחה שלי ובכללי-רוב גדול מעם ישראל.

ועכשיו לנושא אחר...

אתמול נפגשנו-ליאור,ליבי,סתיו,מריאן,ענבר ואני D:

היינו מקס ברנר בראשל"צ ((לקח מלא זמן עד שנכנסנו XD) היה כיף :)

ישבנו אכלנו דיברנו,היה נחמד

אח"כ הקפצתי את ליאור הבייתה ואני וענברי נסענו ודיברנו... היה ממש כיף,המון זמן לא יצא להיפגש רק שתינו אז ממש שמחתי.

יש לה צורת חשיבה טובה-ובכללי אופי טוב ^__^

בקיצור היה טוב,תודה ענברי 3>

ביום ראשון מתיחל שבוע האמ"ת (אומנות,מדע,תרבות) אני מקווה שיהיה מעניין. מה שכן-יש סיור במוזיאון האסלאם אז יהיה מגניב D:

אני חושבת שאני אקבל תעודה טובה-השקעתי במחצית הזו (בשיעורים ובשיעורי בית) ואני מקווה שהמורים גם רואים את זה ^__^

בכל מקרה, את התוצאות עוד נראה :)

אם בפוסטים הקודמים יש שירים אז למה לא בזה?

הנה:

http://www.youtube.com/watch?v=YXFifJVSdZw

ולמי שמעוניין הנה הליריקה:

http://www.zong.co.il/staticHTML/shiron/2-75746-36001.html

שבוע טוב לכולם! :)

עריכה:

מצאתי משהו שחובה לראות:

http://www.youtube.com/watch?v=Nipxbmscyq0

ערביה שמדברת באלג'זירה על הסכסוך בין המסלמים לבין היהודים.

והיא לטובתנו...

מול אותו חלון ישן פותח את הבוקר
מחפש סיבה להישאר
אל אותו סיפור קטן נטול תקווה ואושר
אם אני עוזב אני לא חוזר
מחפש אותך בפנים את כבר לא זאת שהכרתי
לא צריך לדבר על השתיקות
אני רוצה לפחד לבד לעצמי מספיק שיקרתי
כל כך עצוב שכבר לא חשוב לבכות

אל תפני לי מקום לצידך
תתמודדי אני הולך
תחייכי את יודעת
אל תשמרי לי

מקום חם לחזור כשאהיה שיכור
תוותרי את שומעת

מחכה שהיום יירד תרגעי ואז תביני
שלא מצאתי סיבה להישאר
סתם סיפור עצוב של סתיו
יום יבוא ותסלחי לי
את אותו החלון ישן סוגר

שיר של דור דניאל.

כ"כ מתאים למצב עכשיו- לכמה מצבים למען האמת. יותר מדי אפילו.

חזרתי לעדכן? כנראה.

ד"א-אני חולה.

שבוע טוב.

אני חושבת שהכותרת ממצה הרבה ממה שיש לי לאמר..

עבר עליי הרבה מאז הפוסט האחרון.

דברים שהייתי רוצה לכתוב (שלא אכפת לי לחלוק) ודברים שאני אכתוב אני אצטער עליהם..

ראשית,אני ולינור נפרדנו. זו הייתה החלטה הדדית, אחת הפרידות הכי טובות שהיו לי בחיים. אנחנו בקשר סדיר והכל בסדר. היא מאד חשובה לי ואני לרוב שומרת על קשר עם אקסים אז צפוי שזהו המצב :)

(ואם המצב לא היה ככה אז בטח הייתי מדוכאת גם בגלל זה אז תודה לאל שהיא פה גם למשענת).

היה לי ריב עם חברה. חברה הא? יש לי כ"כ הרבה לאמר על זה ועם זאת ממש מעט. חפרתי על זה לכ"כ הרבה אנשים.

אני חושבת שאין לה את הבלוג-ואם כן היא בטח מחקה ולא קוראת פה.

היא בעיקרון ביקשה נתק. מה שאני מתקשה להבין ולקבל.

היא תחסר לי,מאד...

אבל לפעמים אין מה לעשות-כנראה שההגדרות שלי לגבי עצמי עומדות להשתנות בגללה (שוב).

מהפעם האחרונה שהיה לי איתה בלגאן השתנתי. היא גרמה לי להשתנות. "גרמה". נאלצתי להשתנות אחרת-הייתי נמוגה.

יש כאלה שיגידו שאני מתנשאת יש כאלה שיגידו דעתנית אבל יודעים מה? זאת אני. take it or leave it.

בזמן האחרון אני חושבת שאני יותר מבינה את חשיבותם של חברים.

מי שחשוב לי יודע את זה-ומי שתוהה אז או שהוא לא חשוב מספיק או שלא הבהרתי מספיק עד כמה הוא חשוב לי (וזה קורה לפעמים ><)

העבודה לא משהו-הגעתי למסקנה שעם ישראל פשוט מעצבן. חסרי סבלנות וחופרים. אבל היי-ככה יש כסף לדלק.

בקרוב מועדי ב' ואחרי זה תעודות. אני מקווה שאני אקבל ציונים שתואמים את ההרגשה שלי (ואני מדברת על הרגשה טובה).

בתאכלס מגיע לי-אני משקיעה. קיצר רק הזמן יגיד.

משפט סיכום לפוסט?

אולי לפעמים יש קול ויש עונה אבל אם לא אולי השכל הישר ינצח.

או שזה תעתוע-ובמקרה כזה חבל.