אחרי ה30.6.08
הכל התשתנה..
היה קשה לי לדבר במשך כמה ימים..
המילים לא יצאו..
היה קשה לתאר מה שקורה בפנים..
נפלה לי מין חתיכה קטנה מהלב..
כזאת שאני יודעת שהיא לא תחזור..
היא כבר לא תשלים את הלב השבור..
זאת לא אהבה שהלכה ותחזור..
זה אתה..
שהלכתה..
ורק הזיכרון..
ורק הזיכרון נישאר..
אני יושבת מול המחשוב ויורדות לי דמעות..
כל פעם שאני ניזכרת בחיוך שלך..
יורדת לה דימעה.
אני מתגעגעת אלייך..
אני לא ישכח את היום ההוא שהכרכנו באוטובוס..
שחייכת אלי ת'חיוך הזה שלך..
חח ואמרת לי.. "את יותר יפה במציאות"
וכשאמרתי שיש לי חבר..
הורדת מבט..
הזמנתי אותך אליי..
שנשב נדבר..
הבטחת שתבוא.. רק לא אמרת מתי..
נכון באמת באתה..
אתה תמיד בא אלי..
בחלומות..
אם רק הייתי יודעת שב26.6 זאת הפעם האחרונה שאני רואה אותך..
אולי הייתי משנה משהו..
הראלי..!? אתה חסר לי..
כ"כ רציתי לבוא לחבק אותך..
להגיד אני איתך!
ולא רק לעכשיו..
אם זה היה אפשרי זה היה גם יכול להיות לתמיד..
אני נזכרת בשיחות שלנו..
היינו מדברים שעות במסן..
כל שיחה איתך הייתה מסתיימת עם חיוך רחב על השפתיים..
והלב נישאר עם תשוקה לדבר איתך..
חבל שרבנו..
אם הייתה מחכה עוד שבוע..
עוד שבוע אחד..
אולי היינו ביחד..
אולי הייתי משנה הכל..
אולי זה לא היה קורה..
שבוע אחד הראלי..!
רק שבוע..
זה היה משנה את המצב עכשיו..
עוד יומיים..[יום שני]
אני באה אלייך..
אני כ"כ רוצה לחבק אותך..
להרגיש אותך!
אני לא יודעת מה להגיד לך..
את הרגשות שיש לי בפנים קשה לתאר..
אפ'חד לא יבין אותי..
ביום של ההלוויה כולם חיכו שתקום..
תחייך ותגיד עעבדתי עליכם..
זה היה כ"כ אתה..!
ואני זוכרת שהבטחתי לך משהו..
הבטחתי לך שאני יהיה דוגמנית..
ב"ה בקרוב זה יקרה..
שתיהיה גאה בי!
ותסתכל עלי תחיך.. ותספר שם לכולם שאתה מכיר אותי..!!
יום שני ב4.8
אני נוסעת לירושלים עם איגור [האקס שלי]..
לקבר של הראל..
מקווה שאני יהיה חזקה..
למרות שזה יהיה קשה..!
הייתי פה ג'ני.!
הראל קשת אתה חסר..
לכולנו!!!