so pretty so perfect so......plastic

אני כזו עלובה.

כמה שאני לא אנסה לא לחשוב על העבר.

הוא עדיין רודף אותי.

בורחת ממנו אך הוא תמיד אחרי.

יושבת בין הצללים. ופוחדת לפתוח את עיני.

 מי יודע אולי הם שם ואלי לא.

הם,הזכרונות האלה,הסודות.

מוקפת בענן של שקרים.

 שם באותה סמטה חשוכה.

שם באותם הצללים.

כי כנראה אני לא אזכה לראות עוד את אור השמש.

אני ארורה!

Today,Tomorrow is far away.

,Lost in Thoughts