אני רואה את ההתבגרות שלי בעיניי עצמי, אני מתחילה לשאוף למקומות חדשים, ולצאת קצת מהמסגרת שהתרגלתי לחיות בה עד היום.

השתניתי כ''כ לאחרונה,מנטלית ונפשית.

אני שמה לב לאט לאט לשינויים שמתחוללים בי מבחינה נפשית, וזה נחמד ככה להסתכל על עצמך מהצד ולגלות שוואלה, התבגרתי. אני זוכרת איך הייתי עד ללפני שנתיים ואולי אפילו פחות, מפחדת להישאר לבד בבית, מפחדת מהחושך, מפחדת ללכת לבד לאנשהו. ועכשיו? רק תנו לי חושך מוחלט כדי להרדם, רק תנו לי חצי שעה בבית לבד כדי לנוח מכל ההמולה ששוררת כאן תמיד ורק תנו לי ללכת לכל מקום.

חלק קטן מהאנשים שפעם חשבתי שהם מגניבים ומצחיקים פתאום נראים לי כ''כ בנאליים, חסרי אינטיליגנציה אנושית בסיסית שהשכל שלהם נשאר תקוע איפשהו בכיתה ד'.

ניתקתי קשרים, הגעתי למסקנה שאני רוצה להישאר רק עם האנשים שטוב לי איתם, אנשים שאוהבים אותי ומעריכים אותי בזכות עצמי ובזכות האופי שלי.

גיליתי שיש לידי כ''כ הרבה אנשים מדהימים שעמדו ויעמדו לצידי לא משנה מה, וזה משמח אותי.

הימי שישי של פעם, שכ''כ השתדלתי למלא בכמה שיותר יציאות והנאה, התחלפו בימי שישי של שקט,פוך וספר או סרט טוב והרבה אוכל.

הסטיגמות האלה שנמשכתי אליהן פעם, הלבוש המוזיקה, שכ''כ ניסיתי לתייג את עצמי בתוכם, פשוט מתחילים להעלם.

בתכלס.. הכל שטויות,מתבגרים רבותיי, מתבגרים ומחכימים.

ולא רק בזה מסתכם השינוי, אלא בכלל, בצורת המחשבה, בדברים שפעם הטלתי עליהם וטו מוחלט והיום כבר לא,

 בראש פתוח יותר לקבל דברים חדשים ולהכניס משהו שונה לחיים.

התחלתי ללמוד צרפתית, משהו שרציתי מזמן. השפה הזאת מאתגרת אותי ומסקרנת אותי. המבטא, התרבות, המנטליות,הכל.

קשה להגות את המילים בצורה הנכונה, אבל צעד אחר צעד אני עוד אדבר צרפתית שוטפת!

בזמן הקרוב, שיהיה לי קצת זמן פנוי מבין כל השיעורים והעבודות, אני אלך ואקנה לעצמי קן ציור, ואתחיל לצייר על קנבס.

לאט לאט, אני מציבה לעצמי מטרות חדשות ושאיפות גבוהות יותר, זה מאתגר אותי, ממלא אותי, וטוב לי ככה.

גאווה עצמית.

שליטה עצמית.

לא הרכנתי ראש,

הזדקפתי.

התבגרתי.

התחשלתי.