אחרי שבחור א' שחשבתי שחיבבתי התחיל לאגנר אותי וגיליתי שהוא חושב שאני דלוקה עליו, החלטתי לרדת ממנו.

לא בעניין אז לא בעניין..

בעבודה טיפה התרחקתי ממנו כי אני לא מתכוונת לרדוף אחרי אף אחד.

כשהוא כנראה שם לב לזה הוא כל שניה התחיל להגיד לי "אנה את אף פעם לא באה אליי!" וצחק. שיהיה.

אבל היום זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב.

בסוף ההפסקה הוא אמר שהוא רוצה להכיר לי מישהי. זרמתי איתו.

ניגשנו לעמדה שלו והוא התחיל להראות לי תמונות של בחורה שהוא "מחבב".

התחיל לספר לי שהם הזדיינו כמה פעמים.

ככשאלתי למה הוא מספר לי את זה הוא אמר שהוא סיפר לאנשים שקרובים אליו [ יא רייט עד כמה אנחנו קרובים ?? ]

אמרתי שיהיה בהצלחה ושאלתי למה הם לא ביחד... הוא לא ממש אמר. אמר שהוא יראה.

שמתי לב שהוא מנסה לקרוא את התגובה שלי. בהתחלה הייתי די בשוק ואז ניסיתי להתעלם מהכל... לא יודעת עד כמ הצליח לי

ואז עוד כמה פעמים הוא סיפר שהוא זיין אותה וצחק על זה עם עוד ידידה שהוא סיפר לה על זה.

לא התכוונתי להמשיך לעמוד ולהקשיב לשיחות סקס שלהם. ואז הם צחקו על זה שאני תמימה. יופי.

אם הוא יודע שחיבבתי אותו למה להגיד לי בפנים שהוא מחבב מישהי אחרת והוא דופק אותה?!

דווקא...? אגו...?

whatever.

והקטע הטוב שבאמת לא היה לי אכפת.

עוד מצב - אמרתי לבחור ב' שאני לא מעוניינת בשום דבר רציני ושלא יפחד לפגוע בי. אמרתי שאני לוקחת הכל

בקלילות ומודעת לזה ששום דבר לא הולך לקרות. אחרי שאני אומרת את כל זה הוא שולח לי הודעה שהוא חשב

עליי כל היום.

למה? אם טוב לנו איפה שאנחנו ואנחנו מסכימים לא לערב רגשות, למה לרשום את זה?

מעקרוני אני בנאדם מאוד נקשר ורגיש... אבל הבנתי שבינתיים עדיף לא לפתח משהו רציני. לא לתלות תקוות בכל

בחור שבא וטוב לי ככה. אם אני לא נקשרת אז אני לא נפגעת. אז למה להתחיל עם הקטע הרגשי פתאום?