"כל מקום שאנו נמצאים בו הוא רק שלב

בדרך למקום אחר, וכל מה שאנו עושים,

גם אם נעשה זאת באורח הטוב ביותר,

הוא רק הכנה לעשיית דבר מה

אחר שיהיה שונה"

                                                             רוברט לואיס סטיבנסון  

לאט לאט אני מתחילה למצוא כיוון,

מתחילה לעשות ולא רק לדבר,

מוצאת דרך איך להעשיר את הימים

וסוף סוף רואה שההזדמנויות הן באמת אינסופיות.

אני יכולה לעשות כל דבר, אני יכולה להיות כל דבר.

                  -

ויתרתי נכון לעכשיו על דבר שהיה החלום שלי,

טוב "ויתור" היא לא המילה הנכונה, אלא גישה שונה לאותו החלום.

גישה נוחה יותר וריאלית יותר ולשם שינוי אפשרית.

אני מבינה שלא הכל צריך לקרות כאן ועכשיו ויש תוכניות שהן ארוכות טווח אבל ברות ביצוע.

נתקפתי בימים האחרונים ברצון בלתי מוסבר בעליל לבשל.

אני שבקושי יודעת להכין חביתה וסלט, מוצאת את עצמי משוטטת בחנות ירקות,

מתבקשת דברים שאני בקושי יכולה לבטא, קוראצ באינטרנט על כל מיני סדנאות בישול,

קוראת באטרף ספרי בישול ועומדת שעות במטבח עם סינר של אישה חצי ערומה ומכינה אוכל למשפחה.

בהחלט אבסורד.

עד עכשיו זה הסתכם בירקות מוקפצים, עוגיות חמאה ביתיות, מרק דלעת מוקרם והיום אני הולכת

לסבתא להכין את המאכל האהוב עליי - סלט אוליבייה. לא שהוא מסובך או משהו, פשוט סוף סוף אני אוכל להכין

אותו בעצמי ולא לחכות חודשים לארוחות משפחתיות.

ובשישי ככל הנראה נתנחל אצל אירה ונכין קישים שונים, סופלה שוקולד וסנגריה/מוחיטו הום-מייד.

מחר אני אניח לעצמי "לנוח" ולהנות מארוחה במסעדה האהובה עליי - "מאיה" ולהנות מהסנגריה הכי טעימה שיש.

              -

בגלל כל הבישולים ובכלליות האכילה המוגברת בזמן האחרון,

התוצאות מתחילות להראות על הגוף והן בהחלט לא נעימות לעין.

בגלל שאחרי כל פעם שאני מבטיחה לעצמי לצאת לריצת ערב/תרגילי בית, אני מוצאת את עצמי עם

עוד חבילת שוקולד/עוגיות/וופל עוגת גבינה, החלטתי שאני הולכת להרשם לחדר כושר.

נקווה שהפעם אני אצליח להתמיד בזה. חוץ מזה יש שם כל מיני חוגים שתמיד רציתי לנסות...