הדימומים שבין שורותיי...

אוויר,

אין לי אוויר כבר,

ימים כל כך מלאים ב-כלום

מיום שלישי לא הראתי נוכחות בלימודים, במקום זה הייתה נוכחות מוגברת במיטה עם המד-חום...

כאבים נוראיים, לא יודעת איך עברתי את זה, היו רגעים שלא יכולתי להחזיק מעמד יותר, אבל עברתי,

ושוב אני כאן.

ומחוץ למחלה שלי -

שיפוצים,

אמא שלי, שהג'וק של השיפוצים שוב קפץ לה לראש החליטה שזה זמן טוב,

ואני נורא קשה לי עם זה, כי היא הופכת את הבית, שוברת קירות אצלה זה שיפוץ, אצלי זה הרס.

הרס מוחלט של כל החיים שלי, כל הזכרונו שנמצאיים בבית, החדר שלי, המקום היחידי שאני מרגישה בטוחה בו, ואתם יודעים כמה קשה לי להרגיש בטוחה,

כל פעם שקצת קשה אני מוציאה צבע ומציירת על הקיר, או שמה תמונה אחרת, מדביקה משהו אחר, יוצרת משהו אחר,

והיא באה ומחליטה שהחלונות שלי, אלה שלפני כמה שנים ציירתי עליהם צבעים שכל אחד מהם סימל משהו אחר, אלה שפעם ששיחקתי במורה הנחתי עליהם דף וכתבתי עליו בלורד כחול, והלורד הכחול הזה עבר לחלון, ופחדתי שאמא תראה אז צבעתי אותו בטיפקס ולפני שנתיים אח שלי שם לב וכל האחים שלי רבו איתי שזה חדש ושעשיתי את זה רק עכשיו למרות שעשיתי את זה לפני שנים.

כל מיני זכרונות קטנים כאלה, הדלת שמלאה קילופים מכל השלטים ששמתי עליה והחלפתי עם השנים, כל פעם אחד גדול יותר שלא יראו את הקילופים,

הקירות שלי, הקירות המלאים שלי, שאי אפשר לזוז מילימטר עם האצבע בלי לראות עליהם משהו, ולא סתם משהו, משהו שהשאיר לי סימן בחיים, סימן בלב.

והיא מורידה את הכל, צובעת מחדש, זורקת את כל ה'זבל' מחליפה חלונות מחליפה דלת מחליפה ארונות, מחליפה מדפים,

ודיבורים לא עוזרים איתה,

מסתבר שגם לא דמעות, וכמה דמעות, היסטריות, לא מעניין אותה,

יש לה ילדה דפוקה, ילדה של זבל, שנקשרת לדברים, אבל היא הורסת, היא תביא צייר שיצייר את העננים על הקיר מחדש, לא מעניין אותו שהחתיכות נייר שהודבקו שם לפני באו מהלב שלי.

עכשיו אין בחדר כלום, יש 4 קירות ריקים, 2 חלונות, דלת, ומיטה, המיטה שלי, שגם היא תיזרק בסופו של דבר.

ואני עומדת באחת הפינות ובוכה כל פעם מחדש, אבל בשקט ובלי דמעות, כי הם לא יוצאות, כמו תמיד, רק השבוע הן באמת הרשו לעצמן, באמת השתחררו.

אני יודעת שיהיה טוב אחרי זה, ושהתוצאות אולי יהיו לא פחות טובות, אבל קשה לי להיפרד, כי זו בכל זאת תקופה, וזה בכל זאת המקלט שלי שיקח לי המון המון זמן לבנות אותו מחדש...

התקווה שנגמרה במשך השבוע מתחילה לחזור, אני גם מרגישה הרבה יותר טוב היום, יודעת שיהיה בסדר.

שבת שלום לכולכם,

פרח החמה.