הדימומים שבין שורותיי...

כן ככה זה, הנסיעות אולי הסתיימו אבל אני נמצאת כל יום רק כמה שעות בבית בגלל סיבות שעוד מעט תבינו.

עובר עלי הרבה, חזרנו מהגדנ"ע חמישי קודם והיה נהדר, באמת, נהנתי מכל רגע, אני לא החלטית עדיין לגביי הקרבי, אבל זו דילמה שאני מניחה שלא אצליח לפתור בקרוב, למרות שהגדנ"ע זה כלום הרגשתי שזאת באמת מסגרת שאני מתאימה לה ושזה באמת מה שאני רוצה לעשות, שאני שייכת לפעולות האלה ולמאמץ הזה.

לא הייתי 24 שעות בבית ונסעתי שוב, הפעם לטבריה עם המשפחה, שחלקם לא ראיתי עוד מלפני פולין, היה נחמד ביותר.

ועכשיו אני כאן, קיבלתי לנהל פרוויקט חשוב בקמפוס וזה תופס לי הרבה מסדר היום, אבל בקטן עלי, אני רק מקווה שהאירוע יעבור בשלום.

ב11.12 יום מנהיגות 2007!!! יהיה כ"כ כיף (מישהו זוכר את 2006?) גם הפעם היום מנהיגות יפתח את שבוע הנוער, אני אמשיך אותו עם האירוע שלי יום למחרת ואז מגיע עוד שבוע שלהם של פעילויות.

אני כ"כ אוהבת להיות פעילה, את החוסר שקט, לא לשבת במקום אחד.

אני כ"כ אוהבת להיות עם האנשים שמסביבי שהתגלו בשנה האחרונה לכ"כ נהדרים ותומכים בהכל.

והנה משהו קצת על מה שעובר עלי בזמן האחרון, מבחינה יותר פנימית, מה שכמעט ולא כתבתי כאן כבר הרבה זמן, יותר מדי זמן.

אהבה גדולה - ריטה - מילים: יענקל'ה רוטבליט

קירות הבית רעדו הגג לפתע עף
החלונות שנפערו אל החושך שעטף
מה שנגלה לעין כשעלה האור
הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור

הרוח באה בסערה וכל מה שיקר
הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר
כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה
בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה

הזמן הוא לא רופא
הוא רק מביא הקלה
הוא עושה את שלו, היא את שלה
היתה פה אהבה גדולה

ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב
מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב
עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק
במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק

<מי שרוצה.. זה גם השיר שברקע, חידשתי קצת ... :) >

אז עד כאן לבנתיים, אני מאחלת לכולנו ימים מלאים של עשייה ללא נחת!

פרח החמה.

עם קצת קוצים בתחת.