הדימומים שבין שורותיי...

זה מעולם לא הרגיש טוב יותר מאתמול, אחרי חודשיים וחצי של עבודה קשה ההפקה יצאה לדרך, היה מדהים לראות איך הכל מתקתק כמו שצריך, אני לא מוצאת את עצמי אומרת את זה הרבה, אבל אני באמת גאה בעצמי, עבדתי עם קבוצה כמעט חדשה לגמרי ולמרות העומס, הלימודים, וחוסר פרגון הרציני של כמה גורמים רציניים בעיר ההפקה יצאה מדהימה, כל העבודה הקשה ושעות השתלמו, אני לא יכולה להסביר איך זה לראות משהו שעבדת עליו כ"כ הרבה יוצא לאור ועוד בצורה כ"כ טובה.

זה היה יריד פשוט לפורים שכלל בתוכו הרבה יותר דברים ממה שהוא נראה לעין, אני יכולה להגיד בפליאה שלא היה לי בכלל קשה לנהל את הפרוייקט עם הצוות החדש, למעשה הוא עשה את כל הקסם, את כל הצחוק, ראו על היריד הזה שהכל בו נעשה באהבה ובכיף, כ"כ  הרבה כיף.

אין לי ספק שמאירוע אחד לשני אני משתפרת, אולי עוד יהיה לי עתיד בזה, הייתה שם אחראית הנוער בעיר ששבחה אותי בפניו בלי לדעת שהוא החבר שלי XD, אבל זה טוב, זה מראה לי כמה העבודה הייתה טובה לא רק בעייני אלא גם בעייני אנשים שבאמת מבינים בזה.

אבל אם להגיד את האמת, אני חושבת שזה האירוע האחרון אני ינהל בקמפוס, נכון ששם למדתי את כל מה שאני יודעת וששם התפתחתי לכיוונים חדשים לגמרי ולאנשים חדשים לגמרי, אבל אני חושבת לפנות קצת זמן למועצת הנוער העירונית כי יש מה לעשות שם ויש שם דרכים חדשות לצעוד בהם.

מה מעבר לזה? , לא יודעת אם להגיד שזה היה חודש קשה, הוא סתם היה מוזר, מלא בעבודה שמנעה ממני לראות את עצמי,  מלא בגעגוע אבל גם בשגשוג.

הפסקתי עם התופים מחוסר זמן, ואני כנראה גם לא אחזור לשם בקרוב, למרות שאני נורא אוהבת לנגן חלק מהקסם יצא מזה.

אני מרגישה שהתבגרתי בתקופה האחרונה, פעם ראשונה שאני מודה בזה במקום שהכי קשת להודות בזה, אני כבר לא ילדה, למרות שנשאר בי לא מעט, אבל לא זהו, יש לי מעבר לזה, הרבה מעבר.

ויש לי אותו, :), ולא הכל כ"כ מושלם, בעיקר לא הרגשות שלי כלפיו, נכון שאחרי שלושה חודשים מצפים להיות מטרפים לגמרי על בני הזוג, אבל משהו נתקע לי פה, למעשה משהו נתקע מההתחלה, אבל היה לי ברור שזה יקרה כי הכל זז כ"כ לאט בקשר הזה, וקשה לי עם זה, אבל טוב לי איתו והוא מדהים, הוא מפנק ומקשיב, הוא יודע מה אני רוצה ו... טוב הוא לא יודע מה אני רוצה, ככה זה הוא לוקח את הכל לאט לאט ובגלל זה אני מרגישה שלוקח לו המון זמן להכיר אותי באמת, לעומתי שאני מכירה אותו בעל פה, וזה מציק לי נורא, אבל אם הצלחתי להחזיק עם מישהו שלושה חודשים, ורבנו פעם אחת שהיא גם הייתה לא מזמן, זה אולי אומר משהו, לטוב ולרע, ושוב טוב לי איתו, אז כנראה שזה ימשך, כן גם לתווך הארוך.

וטוב לא נשאר הרבה מה לספר כי לא הרבה התחדש בזמן הארוך שלא הייתי כאן, הלימודים קצת הוזנחו, אבל זו הייתה העסקת חבילה שעשיתי עם עצמי, ולמעשה אני כבר לא מאמינה בלימודים, לפחות לא במסגרת הבית סיפרית שאכזבה אותי בגדול, אני מאמינה בלימדה חופשי של מה שרוצים ללמוד, אני גם לא מאמינה בתעודות יותר, כנראה שכן למדתי משהו מלהיות איתו, ירדו לי התגיות ולמדתי את החשיבות של השוני בין האנשים ושל לקבל את האחר, תמיד ידעתי שדרך  ארץ קדמה לתורה אבל משהו בדרך החיים שלי לא נתן לי להפנים את זה לחלוטין, עכשיו אני בסדר עם זה, ובגלל זה גם השתנו לי הדעות.

וזהו, הולך להיות חודש ארוך, סמינר מנהיגות עירוני, טיול שנתי - שבוע מחוץ לביתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת, אבל זה לא הרחוק מהבית, זו הקרבה לחברים... פורים, 2 הופעות (הנה עוד משהו שהפרוייקט עזר לי, פחד הבמה שלי טפו טפו טפו הולך ונעלם) וכמובן מסיבת תחפושות.

אה ואגב, עוד משהו שהפנמתי השנה ושאני מצטערת שלכך לי כל כך הרבה שנים להפנים.

משנכנס אדר - מרבין בשמחה :)

ובנימה מאושרת זו- שיהיה חודש נהדר וחג פורים שמייח.

פרח החמה.

אין ספק, ההצלחה של אתמול פשוט שינתה בי משהו.

אה ועוד 2 דברים...

1. מי שמחפש את הבלוג שלי בצורה מטורפת בישרא בלוג- ????

2. http://www.tzavpius.org.il/ - אנשים יש לנו ארץ יפייפיה , בואו נצעד בה.

-

עריכה - 22:22 [יאא מישהו חושב עלי!!!] [פאק, אני מרגישה מושפעת].. :

תשכחו מכל מה שאמרתי עליו היום, בקשר הספקות צריכים להעלם בשלב מסויים, והשלב הזה היה היום, הוא מדהים ואני לא מאמינה שזכיתי בו, זהו, גם היריד וגם היום הזה איתו, אין החיוך פשוט גדול מתמיד =], אויייי מה הייתי עושה בלעדיו?!?!!?