הדימומים שבין שורותיי...

בהחלטה נבונה אחת שלי ויעוץ ענקי מכולם החלטתי להפסיק לברוח ולהיכנס לאש.

זה די מוזר אבל אולי דווקא האומץ שנדרש ממני בשביל להיכנס אלייה וזה שבאמת עשיתי את זה הוא זה שנתן לי לצאת ללא כל פגע, חוץ מכמה כיוויות מדרגה ראשונה.

האמת שהאש גילתה יכולת ריפואי והצילה כמה איברים אחרים.

אני יכולה לסלוח, ואני יכולה לחזור למסלול הרגיל איתך, אבל מה זה שווה אם אני לא מאמינה בך יותר?, ומה זה שווה אחרי שהרגשתי שבגדת בי?, ומה זה שווה עכשיו, עכשיו שגם אם אני ארצה הכי בעולם זה לא יקרה שוב?, כי פשוט הרסת את הכל והוצאת ממני הכל, ועד שאבי לא בא לחיים שלי אני איבדתי בגללך את כל האמון באנשים.

ומה זה שווה בכלל? כל הקשר בנינו, כל הכאב הזה, וכל האהבה הענקית שהייתה?, לפחות אצלי הייתה.

אתה אוכל את עצמך עכשיו בגלל שלא הקשבת לי והאמנת בנו, אתה אוכל את עצמך עכשיו בגלל שבחרת במישהי שהרי ידעת מראש שלא תישאר שם, אתה אוכל עכשיו כי ניסת לעשות טוב, למרות שבנינו ידעת שאני שונאת שקרים, וידעת שזה מה שהפריד אותנו עוד בפעם הראשונה לפני יותר משנה, וידעת שהדרך הזו רק תעשה יותר נזק.

אז למה לא? כי כל פעם בחודשים האחרונים שנזכרת בי וניסת לפרוץ לי פנימה לחיים -  רק הרסת אותם, וחדרת לקשר שלי עם כולם ובעיקר לקשר שלי עם אבי. וכל האנשים החושבים לי אסרו עלי לחזור לקשר איתך ולסלוח לך, ואבי ביקש ובאבי אני בטוחת, ואבי לא משקר, והוא מכיר אותי יותר ממה שתכיר אותי אי פעם, מכל הבחינות, והוא גרם לי להבין שלא אהבת אותי באמת, בדרך הכי פשוטה שיש, הוא נתן לי לראות איך זה כשאוהבים.

ועכשיו כשאתה חושב שלא כואב לי על זה שנגמר, אתה טועה, אבל אולי הפעם לשם שינוי - לך כואב יותר.

ואם אתה קורא את זה, תתקשר, יום לפני הגיוס, כי ה'בהצלחה' הזו באמת מגיעה לך, בגלל הבן אדם המדהים שאתה מחוץ לקשר שלנו ובגלל האהבה שלך לחיים ולארץ. ויותר מכל, בגלל שגם אתה היית משמעותי לי. 

כל טוב.

"

ועכשיו שהכל נאמר
נשארה רק שתיקה כואבת
משהו בפנים הופך לשקוף
מחפש אהבה

ואחרי שהכל נאמר
והבטחתי שאוהב אותך לנצח
או אולי עד מחר, אוכל לוותר
ולראות אותך שוב

אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שימלא אותי

רק לא להיות לבד

אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שינחם אותי
"

~אפרת זילברשץ, דנה ברגר~

פרח החמה.

"אני יודעת שיש בזה טעם, למרות המחשבה שאין בזה דבר. ... יש מקלט מכל הזמנים אתה אומר, ואם אתה אומר אתה וודאי יודע ... לא אני לא בוכה, זה רק חלום זכוכית עליו טיפות עומדות..."

מחשב- כבר שכחתי שיש כזה דבר, והאמת שהוא חזר בזמן נורא והיום, בדיוק לפני כל היסטריית הבגרויות.... עכשיו אני שוב לא יכולה ללמוד בבית.

החודש הקודם היה נהדר, מלא בהכל מהכל, והחודש הזה נראה כאיו לא הספיק להתחיל והנה כבר ה13, הזמן טס ואני לא יודעת להחליט אם זה לטוב או לרע.

יום ההולדת מתקרב, כבר 9 חודשים יש לי חלום, מן בקשה שכנראה לא תתגשם, אני רוצה שהוא יבוא ביום הולדת, אני רוצה לראות אותו, כי עבר כ"כ הרבה זמן, כי לראות אותו עושה אותי מאושרת ורגועה יותר מכל דבר אחר.

אבל זה לא יקרה, כי אם זה לא קרה ב9 חודשים האחרונים, מה הסיכויים שזה יקרה דווקא ביום הזה?

עם אבי שלי הכל נהדר, עליות וירידות, ירידות לצורך עליות בלבד, זה מה שיפה כאן (טפו טפו טפו) בזמן האחרון שמתי לב כמה עושה לי טוב רק לשמוע את הכל שלו, כמה אני מתרגשת לפני שהוא מגיע, ואיך חיבוק שלו יכול לפתור את הכל, חבל לי שזה הגיע כ"כ מאוחר, אבל אולי זה מה שעשה את הקשר שלנו כזה טוב, בחיים לא חשבתי שאני אחזיק עם מישהו כ"כ הרבה זמן, 5 חודשים עוד שבוע :).

חבל לי שזה מגיע כמה רגעים בודדים לפני הגיוס שלו, מה שמפחיד אותי עוד יותר שאני אשאר כאן בלעדיו, וכל המצב יסתבך כי צריך יותר מאוטובוס 1 להגיע אליו ובשבתות זה קצת בעייתי כי צריך לחזור מוקדם, והוא לא יכול לישון בעיר כל הזמן כי הוא לא רק שלי (מסתבר) וכי אני לא היחידה שהוא יחסר לה.

וחוץ מאלה זהו, שום דבר לא השתנה יותר מדי, הכל רק מתפתח, מהר כמו שאני אוהבת וכמו שנראה עכשיו מתפתח רק לטובה, אני מאחלת שהמצב ימשיך כמו שהוא, כי האופק שאפשר לראות מהדרך שלו עכשיו פשוט מדהים ומלא בתקווה.

שנה הבאה אני כנראה ידריך, זה נהדר אם אני אקבל את הקבוצה שאני רוצה כי מדהימה יותר מכל קבוצה אחרת שהכרתי, אפילו מהקבוצות שלי. חוץ מזה שזה קידום אדיר ממה שאני עושה עכשיו.

שיהיה שבוע נהדר! :)

פרח החמה.

זהו זמן פריחה.