איזה בילבולשיין הולך פה,
הקטע הפך פתאום למשולש שווה שוקיים, שכל פעם קודקוד כלשהו מתחלף לו
(אני חושבת יותר מדי על הבגרות במתמטיקה אה?)
בכל מקרה במקום לאכול את עצמי ואת הכאפות שלכן(כהרגלי), החלטתי לקחת הכל בפאנן, ואפילו להנות מזה.
:)
אני רוצה לתת לעצמי כמה כוכבי הצטיינות.
וכמה כאפות חזקות ומצלצלות שיעירו אותי שאני חייבת להתחיל ללמוד.
אני אוהבת את החיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שחר השפיצית אש