לאט לאט אני יותר ויותר לבד
כולם הולכים כולם עוזבים
צרכים ורצונות שאני לא יכולה להגשים בלעדייך נראים לי עכשיו ככל כך בלתי מושגים
בחיים לא הייתי כל כך קרובה אל החופש, צעד קטן והגעתי,
אני יתחרט על זה שזה נגמר? אני יתפכח לגביכם? אני אתגעגע בכלל?
זה לא מזיז לי כלום
כבר לא יודעת מה מזיז לי בתוך כל ים האכזבה הזה
וכמה שתנסו לנצח אותי כל פעם באכזבות, אני מאכזבת את עצמי יותר מאשר אתם תוכלי לאכזב אותי אי פעם
מתעלמים, קשה לי לעשות לעצמי נו נו נו כמו לילדה קטנה
בא לי לישון ולהתעורר עוד שבוע
(ואז לגלות שהכל בדיוק אותו דבר רק שאני לא צריכה להתעורר עוד פעם מוקדם בבוקר)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שחר השפיצית אש