של הזוועות הקטנות שכלם, אני רואה לכם את הכל בעיניים.
אבל את קראת אותי, הפכת אותי לתרנוגלת משותקת, פחדנית, חסרת רגליים..
ת'אמת שגדלו לי רגליים עכשיו, אני הולכת,צועדת.. אני מתחילה לרוץץץ
בדיוק כמו שאמרת.. בדיוק כמו שרצית, זה דפוק מצידי לחשוב על אדם שלא קיים, הכל בראש שלי, שוב ושוב
והכל מסתובב ועושה מערבולות..
השבוע הזה התחיל לא טוב, ואני שמה לב למה שקורה, אסור לי לאבד שליטה ולחזור אחורה.
אני רוצה לעמוד על ההר הכי גבוה ולצרוח
בא לי להרגיש את החופש, בא לי שיהיו לי צמרמורות אהבה.
למרות שאני לא מאמינה כבר כמעט ברגשות, אני מנסה למצוא את הצד הרוחני של החיים..
הלוואי שהיה לי כוח כפול, לעמוד בהכל , ואף לעשות את הכל ליותר טוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שחר השפיצית אש