קשה לי" להיפתח" כמו שאומרים.. לנהל שיחת נפש רצינית ולהוציא את כל אשר על ליבי..
לא רוצה יותר לשמוע ביקורת, אנשים רק מבלבלים אותי כל הזמן.
אני מושפעת, אני מודה.. מושפעת בקלות אפילו, ונמאס לי כבר לשמוע את ה"אמת" של כל אנשים האחרים..
הכל בולשיט ! תחיו.. יש ימים חרא ויש ימים טובים יש אפילו ימים שהם ממש סתם.
אני לא יכולה לעזור לכם כי אני לא יכולה לעזור לעצמי
אני מלאה בדפקות.. מהצורה שבה החיים שלי מנוהלים לבין הצורה שבה אני מדברת ומתבטאת,
הכל יוצא נכון לא נכון כזה
כל מה שהאמנתי בו בכל עוצמת הרגש שיש לי התרסק לרסיסים כשהתבהרה לי המציאות
אני מנסה לבנות את עצמי מחדש, כל יום, תוך כדי זה שאני מכורה לשטויות כאלה ואחרות, אלכוהול, אוכל, סיגריות, ובחורה מסוימת שאני בגמילה ממנה בהצלחה רבה מאוד. מנסה לבנות, אבן אחרי אבן, מחשבה אחרי מחשבה ותוך כדי המציאות מכה לי בפנים ומזכירה לי שרוב הזמן אני לא כל כך שולטת במה שקורה, גם בדברים שאני יכולה או אמורה לשלוט בהם.
אז אני מקבלת את הכאפות שלי, את השריטות שלכם על הלב וההיגיון שלי...
אני בסה"כ רוצה לישון טוב, לא להרגיש שנואה ולהתעורר לעוד יום שאשמח אם הוא יעבור לי בסדר...