כאילו שכבר לא עשיתי את זה כבר 3 חודשים.. אבל אני צריכה את הסיום הדרמתי הזה.. אפילו שתמותי או משהו כזה, תתאדי..
מחר אני מסיימת 12 שנות "לימוד", למרות שאני כבר ממזמן מרגישה שסיימתי.. אבל מחר הבגרות האחרונה וזה באמת הסוף של הסוף.
בא לי להביא את עצמי למקומות טובים עכשיו.. להיות משוחררת בקטע אחר, שיכנסו אליי אנרגיות חדשות, כאלה שעוד לא הכרתי..
ואי אפשר יותר עם היובש הזה נמאס לי..
אולי אני יקדים את הגיוס.
וזהו אני סאחית מתה היום.
אבל היה שבוע בן זונה.. למרות שהיו נפילות קשות, ו8 שנים.
הסופש היה הכי כייף שהיה לי בשנים האחרונות.
הלוואי שאני ישכח מי את
(גם את עצמי)
I know, the past will catch you up as you run faster
והנה העבר לו שבוע.. העשירי במספר כנראה..
הפצע מתחיל להרפא..
הכי חשוב זה שלא לקלף אותו..כי אז זה יכאב פי מי מיליון.
הימים עוברים כל כך מהר, אני מנסה למצוא משמעות בכל דבר..
אין לי כוח..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שחר השפיצית אש