לפני שנתיים, שבעה חודשים וארבעה-עשר ימים, פתחתי בלוג.

היה זה הבלוג השני שלי בישרא. הבלוג הראשון נפתח כמה ימים קודם לכן, והיה מעין נסיון שלא צלח.

קצת לפני יום הולדתו השני של הבלוג הזה, נטשתי.

נטשתי, ואני לא חוזר.

נכנסתי היום, באופן מקרי, וראיתי שיש 7500 כניסות בדיוק.

ראיתי גם שהתאריך הוא ה-27 לאוגוסט, כמעט שלושה חודשים אחרי הפוסט האחרון.

אני לא רוצה שהבלוג הזה יימחק.

אי לכך ובהתאם לזאת, פוסט.

הבלוג הזה.. חשוב, במובנים רבים.

וזה נחמד, שהוא נשאר פה, אדום כתמיד.

ואדום הוא יישאר. אני לא מתכוון להחליף עיצוב.

אין לי ממש מה לומר. אני רוצה לומר דברים, אבל יודע שזה לא נכון לומר אותם, רק בגלל שסיימתי תיכון ואני עכשיו אדם חופשי בעולם.

תיכון, השגת רשיון ועוד דבר שמתחרז עם כל אלה. הכל מאחוריי.

היה שלום, בלוג.

היית פצצות לגבות.

(וצפו לעוד איזה עדכון סטייל "הו, אני כבר מה-זה לא פה, אבל אני לא רוצה שתימחק, בלוגי-בלוג, אז, טהלהלה!" אי-שם בסוף נובמבר.)