My Fucking Life

אני כבר לא יודעת מה לחשוב, מה לעשות,איך להמשיך....

בחיים לא חשבתי שבנאדם שאני אוהבת הכי בעולם,

סומכת עליו בעיניים עצומות,שחשבתי שהוא לא כמו כולם, שמבין,

שאוהב,תומך,ושהוא הכל בשבילי  יגיד לי שצריך ממני חופש...

לראות עם יתגעגע או לא...

שהוא לא מתגעגע מספיק בשביל לשים פס על העבודה ולהיפגש איתי,

ושיתנהג כאילו לא אכפת לו מה קורה לנו..עם ניפרד או לא ואפילו כבר חושב מה צריך לעשות כשניפרד...

בחיים לא ציפיתי ולא חשבתי שזה יקרה.

למרות שאני מבינה שמתישהו הינו צריכם לקחת חופש אבל עדין

אני מאוכזבת,אולי אפילו קצת כועסת, ומרגישה לא רצוייה..

כבר 4 ימים בלי טלפונים, בלי SMSים, בלי מריבות,

בלי פגישות,בלי לשמוע את הבדיחות שלו,בלי הצחוקים שלנו,בלי לשמוע את הקול שלו,

בלי לראות אותו,בלי לחבק אותו או לנשק אותו,

בלי להגיד לו שאני אוהבת אותו ושהתגעגעתי אליו...

כל כך שקט...כל כך לבד..

רק עם תמונות שלו ושלנו..

ועם זיכרונות מתוקים, שמחים ועצובים..

עם געגועים חזקים, הדמעות לא מפסיקות..

כל כך פגועה...מדוכאת...בודדה...מאוכזבת...

ללא חשק לכלום.

תודה לחברות המדהימות והתומכות,

ותודה לידידים...

אוהבת אותכם כל כך!