פעם יכולתי לנשום בקלות....
עכשיו זה כאילו חסרה לי ריאה.
וקשה לי לנשום בלי הנשמה התאומה שלי.
הדמעות זולגות ללא הפסקה בכל הזדמנות אפשרית.
לא.
אני עדיין לא מעכלת את כל הנושא הזה.
לספור את הימים פשוט עד שיתאפשר לי לראות אותה שוב.
ואני מצטערת שלא נפגשתי עם כולם כמו שהבטחתי,
אבל אני מוכנה למכור את כל העולם רק בשביל כמה דקות נוספות איתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
