לכל דבר יש סוף
חוץ מלאין סוף
לכל דבר מוחשי יש סוף
גם אם הוא רחוק
גם אם לא יודעים מתי הוא יהיה
אולי מחר
אולי לא
הנשמה, אין לה סוף
האהבה, אין לה סוף.
הבלוג הזה הוא כמו הקדמה
עשור של הקדמה יחסית מתועדת
של החיפוש שלי אחרי המקום שלי
של שאלות ותשובות
תהיות, חוויות, מסקנות, זכרונות
הקדמה לחיים איתך
ברגע שראיתי אותך ידעתי שאתה הולך להיות החבר הכי טוב שלי
וזה הרגיע אותי, להתחיל ככה את התואר עם חבר טוב
כשנכנסתי לבית שלך הרגשתי לגמרי בבית
ועכשיו יש לנו בית שלנו
וזה מה שיש לי
ויש לי הכל
אני לא מי שהייתי פעם
אני פשוט אני
ואני מעולה
ואני משתפרת
ונהיית עוד יותר מעולה
קצת מכורה
בשנתיים האחרונות היו ממש כמה לילות ספורים שישנתי לבד
אני מאוהבת כמו בשבוע הראשון
כל הזמן
מתרגשת
זה בסדר אני גם מודאגת כל הזמן
מהמצב של האנשים שקרובים אליי
מהמצב בבנק
מהמצב שלי- כמה אני קרובה או רחוקה מלהיות מושלמת
ומה זה מושלמת ואם אפשר להגיע לזה
ואם מותר להניח לזה
מהבריאות שלי
מהיכולת שתהיה או לא תהיה לי לאהוב את הגוף שלי גם אחרי הלידה
אני מנצלת את הזמן בינתיים שהוא יפה
הוא עוד לא הוכיח את עצמו בלהיות עוד משהו בינתיים
עובדת על החוזק
כל כך הרבה דברים היו יכולים להיות יותר טובים אם הייתי מתאפסת יותר מוקדם
אבל אז לא הייתי אני ולא הייתי חווה את הווה הנפלא הזה
***
הכי נוח להקליד בחלון הזה של העריכה
אבל הישראבלוג יש לו סוף.
ובסוף, בלי לשים לב, אני גוללת למעלה לראות כמה זמן לקח לי לכתוב.
שעה.
יאללה לעבודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
פרוטגונה
