ברור שאני אתגעגע.

וברור שזה לעולם לא יהיה אותו דבר בלי חברות שלי.

אבל אני פשוט מחכה לעבור כבר.

השחר זה לא מקום שטוב לי בו. השחר זה לא מקום שאני שמחה לקום אליו

השחר זה לא מקום שהאנשים שאני אוהבת נמצאים בו. [אולי רק חלק מהם]..

                    השחר זה פשוט לא בשבילי.

לא התלבושת, לא האנשים, לא הלימודים .. אין שם כלום שאני באמת מחוברת אליו.

מתחיל להמאס לי מהשאלות האלו.  'נכון שלא נשמור על קשר?', 'נכון שתשכחי את כולנו?'

טוב .. לכל זה יש לי רק תשובה אחת וזה לא! אני בחיים לא אשכח את החברות שלי, ובחיים לא אשכח את אלה שאני אוהבת משם... באמת שלא, אני לא אתן לזה לקרות.

היה לי אתמול דז'ה וו. פעם ראשונה.  זה כזה מוזר.

ועכשיו אני חולה, ממש בקריסת מערכות כיאלו ..והחזרות האלה הורגות אותי.

 ובטח לא התקבלתי אתמול כי אף אחד לא מתקבל .. ואמ.. זהו.

ענבר,

ממוסינזון.

 ובכל זאת.................................                    כ''ב - כיסא בראש

עוד לא המציאו טמפון שיספוג את הטמטום של מחזור כ''ב