אין לי כוח להתחיל ביצפר... ואין לי כוח להשאר שם כל יום עד 5 .. ואין לי כוח להדריך ד' לבד.. בעצם אין לי כוח להדריך בכלל.

איבדתי כל שליטה על החיים שלי .. יעני לא מאופסת .. אני בכלל לא יודעת איפה אני חצי מהזמן ולמה אני עושה את זה. זה נשמע כאילו אני על משהו נרקוטי, אבל הקטע העצוב הוא שאני לא.

פשוט בא לי להתפרק ושיפסיק לכאוב לי כל הגוף כל היום ולשבור שגרה כבר.

פאק איט, מחרתיים ביצפר.

ובמקרה ששאלתם אז לא, אין לחרא הזה פואנטה.