השנה החדשה התחילה ואיתה הלחץ של הלימודים ..כבר ביום השני קיבלנו שיעורים =/

הרבה פעמים בעבר חשבתי על הקושי שיהיה בתיכון, והנה, לא הספקתי לשים לב ואני כבר בכיתה י"א .

הזמן רץ כ"כ מהר בשבילי.. לפעמים אני מרגישה שהזמן ממש נוזל לי מבין אצבעותיי ואני לא שמה לב להרבה דברים שקורים לי בחיים כי פשוט לא הספקתי להבחין בהם .

אני מרגישה שצריך לעשות כ"כ הרבה דברים , להספיק, להיות רצינית ללמוד .. להיות חסרת חיים שורה תחתונה .

ובאמת לאור המצב, הדבר שהכי הרבה הייתי רוצה זה קצת זמן .. מתנה כזאת מאלוהים שהיה מאריך לי את היום בשביל שהייתי יכולה להיות קצת עם אמא שלי , קצת עם חברים , לחיות ולא רק לעבוד וללמוד.

החופש כמעט ולא נהנתי מסיבה פשוטה שעבדתי חודשיים . ולא הספקתי לצאת ולהנות .

בגיל כזה אני מפנימה את הנטל של החיים הקשים ואני בטוחה שלכל אחד הם לא קלים . אני לא יודעת אם זה אמור לשמח אותי או ההפך אבל לפחות אני מרגישה עם הרגליים על הקרקע.. אני מציבה לעצמי מטרות וכמה שקשה לי לפעמים לעשות בחירות בחיים אפילו זניחות אני עושה אותם וסוללת את דרכי להצלחה. אני מוקווה שאני לא אתאכזב מעצמי בסוף . אני לא אעמוד בזה. אני עובדת קשה אפילו נפשית אני עסוקה הרבה בלחשוב ולהעסיק את עצמי בשאלות כמו מה יהיה הלאה, מה עליי לעשות, איפה להיות, מה לבחור , וזה מצריך לא רק מחשבה .. אני גם צריכה כוח בשביל לא להשליך הכל לאלף קיבינימט .

אבל אני אוהבת שליטה (במובן האבסטרקטי) לכן אני כנראה לא אותר , לא לעצמי ולא לאנשים החשובים לי.

בסופו של דבר העבודה הקשה שאני עושה ואעשה נועדה על מנת להנות ממנה בסוף .

אני מקווה שזה ישתלם . אני לא רוצה אחרי הכל, לקלוט שאני לא יודעת להמר . או לעשות עסקים .