כנראה יש את הכוכב הזה בנסיגה.

אחרת אני לא יכולה להסביר את הנאחס הזה מאתמול בערב.

קמתי בבוקר.

התארגנתי.

יצאתי לאוטו.

התחלתי לנסוע.

וכס.

פנצ'ר.

מהסוג הרציני שעושה כל כך הרבה רעש ואין טיפת אויר בגלגל.

ואני בחורה טיפוסית-לא יודעת להחליף גלגל.

ההסכם שלי עם העולם היה שאני קונה אוטו, מתדלקת, מנקה אותו מדי פעם ונוסעת.

זה פחות או יותר מה שאמור לקרות.

פנצ'רים, תאונות ותקלות אחרות לא אמורות לקרות.

אז למה, דמט?!

טלפון לאבא.

טלפון לחבר מהעבודה הקודמת שהבטיח לבוא לעזור מאוחר יותר.

מונית ולעבודה.

מזל שנשארו 20 ש"ח אחרונים בארנק.

כמו שאוהב להגיד האחיין המהמם -

אוף.

יאלה. מעכ-שיו - הכל יהיה נפלא!