סקס סמים ורררוקנרול

קורה לך שיש יום שאתה על הבוקר מתחיל את היום רע, כולך שבוז מדוכא מהחיים

לא משנה מה יגידו לך, כמה תחייך לאנשים ותצחק, בפנים עדיין תרגיש ריקנות?

אז היום זה אחד מהימים האלה בשבילי.

זה גם מה שגורם לי לזיין בשכל פה עם כל הבולשיט הרגשני הזה כמו איזה פאקין אימו גירל.

אין, כל היום הרגשתי כמו קקה. לא מועיל שנעה לא הייתה שם בשביל לשעשע אותי (שמירה) ונתקעתי כל היום עם הנלה הזאת, גם כן זאת.

חזרתי הביתה מאוחר, מתה לישון, ומאוכזבת מעצמי שגם היום לא הצלחתי לשמור ואכלתי פיצה בגלל המרוקאי המסניף קוקאין הזה שתקוע לי בתחת כל היום, אמא שלו.

נשכבתי במיטה, כולי מתה שהיום הזה יגמר כבר, וראיתי האנטומיה של גריי, תוכנית שאני ממש אוהבת, כמובן דרמה. מה שעוד יותר דיכא אותי, וגרם לדיליי נוסף ליפול עליי. הם באים לפעמים, קטעים כאלה שפתאום אני קולטת שהיא לא פה יותר ושאני בחיים לא אראה אותה, היא לא חוזרת. ואז הדמעות יוצאות.

אין דרך באמת להתמודד עם זה, פשוט בוכים את זה החוצה. עד שמשו אחר בא ומסיח את דעתך.

שחושבים על זה, הייתה לי שנה דיי מסריחה. תוך 9 חודשים, איבדתי את אמא שלי, סבתא שלי, והייתי חייבת להיפרד מאהבת חיי ומהחברה הכי טובה שלי.

אף אחד לא מתעניין באמת, לא חושב כמה דבר כזה יכול לדפוק בנאדם. לאבד את כל מי שיקר לך.

אין פלא שהשתניתי כלכך. אני כבר לא מכירה ת'עצמי. אני עושה דברים שפעם לא הייתי חושבת עליהם בכלל.

אני כבר לא כלכך אוהבת ת'עצמי. במת שלא. אולי זה ישתנה יום אחד. בנתיים אין לי זין לעשות משו בקשר לזה.

אני יותר מידיי שקועה בחרא. כן, אני שוקעת ברחמים עצמיים, גם זה מותר לפעמים.

fuck this day, i'm off to bed

שיר הייתה היפיפיה ביום המכוער הזה. כפרעליה.