לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Han-Chan


girl on the move...

Avatarכינוי:  Han.

בת: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

פולין - יומן מסע: קטע 002, מחנק.


"אני רואה סביבי, לא בשחור לבן
את התמונות המזוויעות.
אני יכולה להריח את העשן הנורא במשרפה.
העשן שאינו.
אני נחנקת מהגז בתאים המבעיתים,
הגז שלא נשאר ממנו אלא פרחים כחולים המקשטים את קירות המבנה.
אני לא יכולה ללכת כי האוויר דחוס.
מלא נשמות חסרות מנוחה.
מלא בכאב.
אני הולכת בבוץ,
כי השביל עשוי אבני חצץ שנופצאו בכאב כפותם של בני אדם.
אבני חצץ שהיו מצבות.
מצבות מקברייהם של אחיי המנפצים.
שניפצו בעל כורחם.
בידיעה ברורה של כל אחד מהם - שלהם לא יהיו אפילו מצבות.
אני הולכת בבוץ
אבל אני לא יכולה לברוח!
כתמי דם השאירו את חותמם באוויר,
האוויר שאני נושמת!
נושמת כדי לחיות.
כתמים שהשאירו אלה שאינם עוד.
כל טיפת כאב נגועה באוויר.
הדמעות חונקות אותי.
אבל הן לא הדמעות שלי-
הן דמעות שאינן אלא סיוט שספוג באוויר!
דמעות האנשים
איש איש
שהיה, היו ואינם.
 
והמקום שבו אני נמצאת הוא המקום.
השעה היא אותה השעה.
הקור הוא אותו הקור.
תמונות קמו לתחייה.
האנשים שסביבי אנושיים באותה המידה כמו אז,
גם הם אנשים.
כאילו איש מחזיק שעון גדול ומסובב את המחוגים.
הדברים קרו בשעה אחרת.
האנשים ממשיכים לחיות. החיים מתנהלים כהרגלם.
וזה יכל לקרות בכל זמן שהוא.
ובכל מקרה,
הקורבנות הם קורבנות.
השאלה היא על איזה דמויות אנשים זה יולבש.
על מי נפל הפור.
 
ללכת.
לבכות.
לצרוח מבפנים.
לראות.
לשמוע.
להיחנק.
 
 
ומסביב נשמות מצולקות. גוויות מהלכות.
הנשים. הגברים. האנשים המבוגרים. התינוקות.
ילדים ללא ילדות.
 
אני נחנקת."
נכתב על ידי Han. , 30/4/2009 12:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-30/4/2009 22:07
 



פולין - יומן מסע: קטע 001, תמונה


"ישבנו שם, באוושויץ. על הרצפה, סביב המדריכה. חיוורים ומזועזעים.
כל אחד מחפש את הפרצה שלו לעולם שהיה אז. כל אחד מחפש את המקום שלו להתחבר ולנסות להבין.
אצל כל אחד מתרוצצות המחשבות שלו, הקשר שלו,
והמדריכה מדברת. ומסביב שקט. והמדריכה יורקת סיפור אחרי סיפור. מנסה לעכל בעצמה, בפעם המי סופר, את מה שהיא עצמה אומרת.
טון הדיבור שלה נעשה יותר ויותר קיצוני, קשה, חד. וברגע של שקט היא מעבירה ביניינו תמונה, כל אחד מעיף מבט בתמונה ומעביר לזה שלידו.
ואז היא מגיעה אליי, התמונה. אני מעיפה מבט. אני לא חושבת, אני יודעת שאני מעבירה את התמונה הלאה, ממש בעוד רגע, ממש שניה. אבל היד קופאת.
אני בוהה בתמונה, והיא נעשית מוכרת יותר ויותר. אני מעיפה מבט אל המצלמה שתלויה על צווארי.
ואז אני מבינה.
אני צילמתי את התמונה הזו. אני, באמת, הרגע. אני צילמתי אותה.
אבל, התמונה שלי לא הייתה בשחור לבן.
היא הייתה צבעונית.
ובתמונה שלי היה אור.
והמבנים הגדולים קיבלו גוון חי וקשה. ורק בתמונה שלי ידעתי כמה הם באמת גדולים.
והאנשים. האנשים נראו אותו הדבר, אבל לאנשים שלי היו שמות.
ואני יודעת איזה מין איש הוא כל איש. ומה הוא אוהב, ומה הוא לומד.
ואת האנשים האלה כבר ראיתי בעוד תמונות. מחייכים, צוחקים.
ואני עוד בוהה בתמונה ומבינה.
שהאנשים הם גם אנשים.
התמונה האפרפרה מקבלת גוונים. והאנשים מקבלים גבהים וסגנונות וקולות והשקט נעלם.
ופתאום הם לא אנשים. הם איש, ועוד איש, ועוד איש..
אני מרימה את המבט ומסתכלת מסביב.
רואה את התמונה בגובה העיניים.
ואני מבינה. שגם אני אחת האנשים."
 
תמונה שווה אלף מילים. אבל כשהיא נעשית מציאות. אין טעם אפילו למילים.
נכתב על ידי Han. , 30/4/2009 11:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




You must answer questions six.
Six questions you must answer me,
And I will ask them all

 

What is rounder than a ring,
And higher than the trees?
And what is worse than a woman's curse,
And what is deeper than the sea?
What bird sings first, which one's best?
Where does the dew first fall

 

 

?

נכתב על ידי Han. , 5/4/2009 14:44  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של המלח. ב-12/4/2009 10:20
 





8,558
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHan. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Han. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)