אני מקבלת החלטה מודעת הערב.
ומתחייבת ביני לבין עצמי לעמוד בה.
יהיו לי פעמים בהם ארצה למעוד,
בהם אנסה לשקר לעצמי ולומר שזה חד פעמי.
שזה בסדר, כי זה לא באמת משנה לי.
אבל אני רוצה להחליט. עכשיו.
כי אני יודעת שזה נכון.
הפעם הבאה תהיה מהמקום האמיתי והנכון שלי.
שארצה בזה באמת. שארגיש.
כמה רחוק זה נראה פתאום - להרגיש...
שזה יהיה שלי, ונקי, ואמיתי.
ועם רגש. לא טכני, מכני, סתם כדי לזייף עם עצמי את הקירבה הפיקטיבית הזו.
אני מבטיחה לעשות הכל כדי שזה יקרה.
כי אני יודעת שאין שום סיבה שאתפשר בשביל עצמי.
לא הייתי רוצה שאף אחד אחר יתפשר בלהיות איתי,
ולי עצמי לא מגיע פחות מזה.
לאף אחד מאיתנו.
אז אני שוב מקווה, ומחכה, עד שלבסוף הוא יגיע..
עד אז, אני אתגעגע להרגיש,
ואשמור לי את זה בינתיים. עד לפעם הבאה, שזה יקרה לי שוב.