My Happy Spot

כן.

אז ביום ראשון באתי כמו בכל יום ראשון למפקדה שלי.

איחרתי בגלל שלקחתי רכבת קצת יותר מאוחרת.. (ביום שבת ראיתי עם טל הצלצול 2 וזה נגמר מאוחר ממש..)

איחרתי לבסיס באיזה.. שעה פלוס.

כשהגעתי, זימנו ישר אותי ועוד 6 אנשים לשיחה.

אמרו שבגלל משהו דחוף שלא ניתן לפרט עליו יותר מדי, צריך שאחד מאיתנו יעבור תפקיד. ויעשה את התפקיד החדש.

ובנוסף,

יעבור בסיס.

כולם היו ממש בשוק מזה. וכמובן שהתנגדו.

אחר כך, הם זימנו אותי לשיחה אישית. והתחילו לנסות לדבר איתי על "מה דעתי לשרת שם".

אחרי השיחה הזאת, הייתי בטוחה שזהו. אותי מורידים לשם.

ולצערי, אכן צדקתי...

כחצי שעה אחרי השיחה האישית שלי, הקצינה שלי (לשעבר..) קראה לי, והכניסה אותי לחדר עם הרבה קצינים.

כבר ידעתי מה הולך להיות..

וגם הקצינים. אמרו לי- "טוב, אנחנו מניחים שאת יודעת מה אנחנו הולכים להגיד לך....."

באמת?? כפרה עליכם.. מזל!! מזל פשוט שאתם יודעים את זה..

אחרי כמה חפירות שהם התחילו להגיד לי, כבר לא יכלתי להחזיק את עצמי.. הדמעות יצאו מעצמן.

ואז הכניסו אותי לעוד שיחת קצינים.. שניסו להעלות ממש את המוטיבציה.. וגם הם אמרו שעוד יומיים אנחנו עוברים לבסיס החדש.

אחרי זה שיחה אישית עם הרס"ן שאחראית עליי..

ואז פשוט יצאתי החוצה לבכות.

מהר מאוד הצטרפו אליי אנשים מהמחלקה שלי. כולם היו המומים. ממש.

ניסו באמת לעודד אותי. או לפחות לתת חיבוק...

בשלב מסוים פשוט נמאס לי. והלכתי הביתה.

הייתי ממש מבואסת ושבורה בערב...

למחרת, באתי לבסיס טיפה מאוחר יותר- לעשות טופס טיולים יוצא.

כשבאתי, התחלתי לראות אנשים מהמחלקה, ושוב. הדמעות, שעד אז הצלחתי להחזיק אותן- פשוט יצאו.

כי אני אוהבת את המקום הזה. ואת האנשים האלה כלכך. ופשוט, לא יכולה לעבור.. לא מסוגלת..

אז אחרי הרבה בכי והרבה חיבוקים ועידודים התחלתי..

אספתי את כל הדברים שלי.. מילאתי את הטופס. וזהו.. כבר לא שייכת למפקדה יותר.. עצוב..

המחלקה האדירה שלי אירגנה לי פיקניק. ממש תוך ערב אחד הם אירגנו הכל.. כאלה אדירים.

והכינו לי יומן, שבו כל אחד כתב לי משהו אישי..

וקנו לי כל מיני שטויות כאלה לבסיס החדש..

וזה רק גרם לזה להיות הרבה יותר קשה...

באותו יום נשארתי עד יחסית מאוחר בבסיס. היה לי ממש קשה לעזוב..

למחרת כבר נסעתי לבאר שבע..

ואני פשוט, לא יודעת.. הרבה יותר מדי בשוק. הכל קרה כ"כ מהר.

קשה לי עדיין להאמין שפתאום ככה שלפו אותי מהבסיס הרגיל, מהתפקיד שלי, והעבירו פשוט..

והנה תמונה שלי עם עמית, אחת החברות הכי טובות שיש.. מאותו היום, היום האחרון שלי בבסיס...

בקושי עבר זמן.. אבל אני כבר כלכך מתגעגעת אל כולם...