מחזור
ישראלי
מאת: אפרים סידון
מה אתה עושה ביום ראשון מוקדם בבוקר?
אתה
פותח את העיתון ורואה את הדם.
ומונה
את ההרוגים ואת הפצועים סופר,
ובודק
אם יש ביניהם רע או חבר.
ואתה
מנגב זיעה קרה ושפתיים חושק,
ואומר
התאונות האלה – מתי זה יפסק.
מה אתה עושה ביום שני אחרי שאתה מתעורר?
במקרה
הרע הולך ללוויה או פצוע לבקר.
במקרה
ה"טוב", אתה קורא את הפרטים,
ומביט
בתמונות,
בצעירים,
בקשישים, בילדים, בתאונות.
ואתה
עודך ב"שוק, לכל רואיך אומר:
הנהגים
האלה- מתי זה יגמר?
מה אתה עושה ביום שלישי,פעמיים כי טוב
ההלם
הראשון עבר, אתה יוצא לרחוב.
אתה
כבר הולך לסרט, אתה מתחיל לצחוק,
יום
הראשון הארור נראה כל כך רחוק.
מה אתה עושה ביום רביעי? מוזר,
ביום
רביעי אתה כבר לא עושה שום דבר.
מה אתה עושה ביום חמישי? ביום
חמישי,
אתה
מכין את האוטו ליום שישי.
מה אתה עושה בשישי שבת? אם אתה צעיר,
אתה
נוסע כמו משוגע וקורע את העיר.
אתה
מוכיח מי פה הגבר – מי הכי מהיר…
ואז?
אז זה תלוי המון במזל,
אם
במוצ"ש אתה עוד חי, או במוצ"ש אתה ז"ל.
אם
אתה חי – אז ביום ראשון,
מוקדם
בבוקר, אתה פותח את העיתון.
מחפש
מכר, רע, חבר,,,,,,
ואם
אתה מת, כמובן זה איום.
אתה
חלק מהסטטיסטיקה-
ועוברים
לסדר היום.
וכך
כל שבוע, זה חוזר חלילה וחוזר,
חלילה….
חלילה….
וחוזר!
-
והשיר הזה בעצם אומר הכול על תאונות הדרכים.
באמת, תעצרו היום רגע ותחשבו.
30,000 זה לא סתם סטטיסטיקה
אלו אנשים!
תשמרו על עצמכם בדרכים.