ירח שלי נושק לירח שלך.

"..מעבר למה שהיית בשבילי מבחינה אישית, היית גם מדריכה מדהימה.

החזקת את גדוד כפיר כמו דבק.. רק שבמקום דבק השתמשת באהבה.

איחדת אותנו. ידעת להתייחס לפרט ולכלל במידה שווה. נתת לכל דבר תשומת לב.

השקעת בנו מכל הלב והנשמה וראו את זה, והרגשנו בזה.

ראית בכל אחד מאיתנו משהו גדול וגרמת לנו לראות את זה בעצמנו.

היית המדריכה האידיאלית והכי נפלאה שאפשר לבקש." (13.4.07)

אני תוהה לעצמי אם יש בי חצי ממה שיש בשביל להיות מדריכה כזאתי

ואם אי פעם אני אוכל לתת לחניכים שלי שליש ממה שהיא הצליחה לתת, בכל מובן.

"אני אנצל את המקום הזה בשביל לכתוב לך גם על ההדרכה. כמה אני שמחה שקיבלתי להדריך איתך. כל רצון של שינוי נשקל בכובד ראש, כי האפשרות לא להדריך איתך נראית לי פשוט.. בלתי אפשרית. וכפי שאתה רואה, בסופו של דבר, עם כל הקושי שבדבר, אני נשארת בה' בנים ומתמודדת עם כל הקשיים שאני יכולה לדמיין לעצמי (והם  רבים, תהיה בטוח.) עם המון תקווה ורצון טוב." (25.8.07)

ותוהה גם אם דווקא זה מה שמכשיל אותי.. הבחירה "המוטעת" או שמא זה הרגש שנלקח למקום הלא נכון.

זה קשה, בצורה שאני לא מסוגלת להסביר.