בגלל שאני כל השבוע סובל מחוסר שינה אני יושן כמעט בכל מצב והזדמנות

שיש לי והרבה פעמים אני לא זוכר מקרים שהתרחשו ואם הם קרו בחלום או במציאות.

אז כן אני מתהלך על הקו הדק הזה בין חלום למציאות למרות שהשבוע הזה היה טוב

מלבד יום אחד שבו נחתכתי מקופסת שימורים של טונה ולא יכולתי לעשות ביד.

רק מוזיקה מסוגלת להרגיע אותי מבפנים לא משנה עד כמה שאני רוצה להתפרץ הצלילים

סוחפים אותי למקום אחר במחשבות, המילים שבשיר מחזירים אותי בשביל הזכרונות

לתקופות שהמילה דאגה לא הייתה באוצר מילים שלי.

דברים מתחילים קצת להסתדר או שחלמתי את זה גם, כל מקרה שירבו חלומות כאלה.