בילבול מיני

אני חייב לדבר עם מישהו..

ואין לי את המישהו הזה..

שוב התדרדרתי למחשבות התאבדות...

מה כבר יש לי..

חברים שיורדים עלי, ושוכחים את מה שאני כן עושה בשבילם...

חבר הכי טוב שאין לו כח אלי?

הורים עצבניים, אבא חטטן...

ומה אני כבר?

B, שאין לו אומץ כדי לצאת בהצהרה הזאת..

טיפש...

עצלן...

אין לי עתיד...

אין לי תחביבים...

אין לי חברים אמיתיים...

אין לי.. חיים.

אין לי מוטיבציה..

אני שקרן..

עושה את עצמי בנאדם טוב...

אבל אני חרא.

ויודעים מה הכי עצוב?

שאני כותב את זה פה.

בבלוג מפגר...

ועוד בבלוג אנונימי.